ייעודו של עורך הדין: בין הצלחה משפטית לצדק אנושי

נכתב בעקבות המאמר "סליחה דודה מרגלית" - כשהמשפט הופך לרגע של חסד

https://www.bb-law.co.il/post/סליחה-דודה-מרגלית-כשהמשפט-הופך-לרגע-של-חסד

מבוא

יש רגעים נדירים שבהם אולם בית המשפט חדל מלהיות זירה של יריבות — והופך להיות מרחב של חשיפה, כאב, ולעיתים גם סליחה. המקרה של מרגלית, שתועד בפרוטוקול אמיתי אך נדמה כאילו נכתב בידי תסריטאי, הוא אחד מאותם מקרים יוצאי דופן. אבל הסיפור הזה הוא לא רק שלה — הוא גם שלנו, כעורכי דין. כי מתחת לפני השטח עולה שאלה: מהי מטרתו של עורך הדין? האם תפקידנו מסתכם בהשגת תוצאה משפטית מיטבית, או שמא יש גם אחריות כלפי האדם שמאחורי התיק?

על מי אנחנו מגִנים — ועל מה אנחנו מגִנים

עורך הדין מחויב לייצג את האינטרס של לקוחו. אך מהו "אינטרס"? יוסף, התובע, ביקש לקבל כספים. לכאורה — אינטרס ברור. אבל כשיוסף קרס בבכי באולם, אמר: "אני לא רציתי את זה". האם עורך דינו אכן פעל למען האינטרס של יוסף — או רק למען העמדה שלו?

האם תמיד צריך לקדם את הרצון המוצהר של הלקוח — גם כשהוא נובע מכאב, מבדידות או מפחד? והאם יש לעורך הדין מקום, ולו זעיר, לומר: "אולי לא זה מה שאתה באמת צריך"?

מתי התוצאה היא רק חלק מהסיפור

בסופו של ההליך, התביעה נגד מרגלית נדחתה. לכאורה — ניצחון. אך גם היא, מתוך רצון אישי ואנושי, בחרה בכל זאת להעביר סכום כספי. לא כי חויבה, אלא כי בחרה. וזהו ההבדל בין תוצאה משפטית לתוצאה מוסרית. בין פסק דין — לפסק חיים.

ולכן, גם עורך הדין צריך לשאול: האם המטרה היא לנצח, או להגיע לתוצאה שמכבדת את כל הצדדים?

עורך הדין: לוחם בשירות הצדק או שליח בדיני נפשות?

אנחנו נעים על הקו הדק שבין ייעוץ משפטי לתמיכה רגשית. התפקיד שלנו אינו לחנך את הלקוח, אך גם לא רק להפעיל את רצונו בלי סינון. יש פעמים — כמו במקרה הזה — שבהם דווקא מילה אחת של עורך דין, רגע לפני הגשת תביעה או דרישה, יכולה לשנות חיים.

האם נכון להגיש תביעה נגד בת משפחה מבוגרת כדי לקבל "מה שמגיע"? האם זו תוצאה שהלקוח יוכל לחיות איתה גם בעוד עשור? זו לא שאלה משפטית — זו שאלה אנושית.

הסליחה שמפרקת את הסכמות

רגעי השיא בדיון לא נרשמו במונחים של ראיות או טענות. הם נרשמו בדמעות. בקריסה של יוסף. בחיבוק של מרגלית. בצמרמורת שעברה באולם כשסיפר שנחטף בילדותו, ושסבתו קנתה אותו בכסף. ברגעים האלה לא נדרשו עורכי הדין לדבר — אלא לשתוק. לא לכוון — אלא לאפשר.

לעיתים, התוצאה המשפטית הכי נכונה — היא זו שלא מונעת את הרגע האנושי לקרות.

מתי שותקים, מתי שואלים, ומתי פשוט נשארים לצידו

איננו יועצים זוגיים, איננו פסיכולוגים, אך אנחנו גם לא רובוטים משפטיים. יש רגעים בקריירה של עורך דין שבהם השאלה היא לא "איך לנצח", אלא "איך ללוות נכון". ללוות מבלי לפגוע. לייצג בלי להחמיר. להבין שמאחורי כל כתב טענות יש לב פועם, ולעיתים גם לב נשבר.

תוצאה, משמעות, וחותם

יש לקוחות שיזכרו את עורך הדין שהביא להם מיליון שקלים. ויש לקוחות שיזכרו את עורך הדין שלא נתן להם לאבד את עצמם בדרך.

ובסוף, כשנשארים לבד אחרי הדיון, זו אולי השאלה החשובה באמת:

האם הלקוח שלך הרגיש שלחמת עבורו — או שהיית האדם שנשאר לצידו?

עו"ד יעקב ביטון