"מוותרים לה על מיליונים – והיא עוד מבקשת כסף בחזרה?!"

מורה אחת, עיקול אחד יותר מדי, ומערכת משפט שהצליחה לשחרר

היא לא באה לבקש הרבה. רק שיחזירו לה את מה שלקחו לה — את המשכורת. מורה בבית ספר, בשנות ה־50 המאוחרות לחייה, אחרי חיים לא פשוטים, גרושה שחיה עם בתה היחידה. לא באה עם קלסר ולא עם עורך דין מהבית. רק עם שאלה: איך אני אמורה לשלם שכר דירה כשנשארים לי 2,000 ש״ח בחשבון?

כך התחיל הסיפור. אבל אף אחד לא הכין אותה — או אותי — למה שיתגלה בהמשך.

שמונה מיליון שקלים – מה?!

העברתי את הפרטים, בדקתי שוב ושוב, חשבתי שזו טעות. לא ייתכן. לאישה הזו — מורה שחיה בצניעות כל חייה — מיוחס חוב של 8,100,000 ש״ח. שמונה מיליון! ואפילו לא ידעה שהוא קיים.

בדיקה מעמיקה העלתה: אי שם בשנות ה־90, הגרוש שלה המנוח יצר חוב לבנק אחרי שמיזם עסקי שלו כשל. סכום לא דרמטי בזמנו — פחות מ־100,000 ש״ח. אבל השנים עשו את שלהן, וריביות שחושבו על פני כל התקופה (במיוחד באוברדרפטים) ניפחו את החוב לממדים מפלצתיים. הבנקים עיקלו את החשבונות שלה ושל בעלה אז, יחד עם חשבונות של שני שותפים שלו למיזם שכשל, אך ככל הנראה מעולם לא ראו בה יעד לגיטימי לפעולות גביה.

היא מצידה המשיכה בחייה כמורה במשרד החינוך, כאשר השכר שלה משולם לחשבון בנק של אחיה כבר שנים רבות, עוד מאז הסתבכותו של בעלה דאז. שותפיו של הגרוש למיזם הלכו לעולמם, ובהמשך הלך לעולמו גם הגרוש, והיא נותרה החייבת היחידה בתיק ההוצאה לפועל הוותיק, כאשר החוב ל-3 בנקים עומד על 8,100,000 ש"ח. כעת כאשר לא נותר אף חייב בחיים מלבדה, הטילו הבנקים עיקול על משכורתה במשרד החינוך, כך שכבר באותו החודש לא היה לה מאיפה לשלם שכר דירה.

הפניה לבית המשפט – וביטול העיקול

הגשתי בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי (טרם חוק חדלות הפירעון החדש) להקפאת הליכים וביטול העיקול. בתוך יום אחד בלבד הוסר העיקול מהמשכורת. היא נשמה לרווחה — זמנית. אבל ברור היה לי שאם לא נטפל בשורש הבעיה, לא נוכל להבטיח לה שקט אמיתי.

הכנסתי אותה להליך של פשיטת רגל. קופת כינוס נפתחה, והיא חוייבה לשלם 800 ש"ח בחודש — לפי יכולתה האמיתית.

ואיך הגיבו הבנקים?

הבנקים, שכבר הבינו את גודל האבסורד, פשוט לא הגישו תביעות חוב. זו אמירה משפטית דרמטית: בנק מוותר על שמונה מיליון שקלים — כי גם הוא מבין שאין לו מה לחפש בתיק כזה. כי כשהתמונה ברורה — ומולך עומדת מורה, נטולת נכסים, עם שכר חודשי של כמה אלפי שקלים — גם הגופים הכי גדולים יודעים מתי לסגת. או אולי משום שצו הכינוס הומצא לעורכי הדין שהיו בתיק ההוצאה לפועל, מי שייצגו את הבנקים כבר בשנות ה-90 ויתכן שכיום אין להם קשר לרפרנט כלשהו של הבנק לעדכן אותו על הליך פשיטת הרגל.

תקופת ההליך: שנה וחצי של רכבת הרים רגשית

ההליך נמשך כשנה וחצי. היא שמחה, ואז חששה. קיוותה, ואז נשברה. ובין לבין האשימה את עצמה, שאלה אם מגיע לה, אם הייתה צריכה לדעת, אם היא זו שאשמה. ליוויתי אותה יחד עם עמותת "דף חדש - ללא חובות", וראיתי מקרוב איך בן אדם קם בכל פעם מחדש. איך לצד כל דיווח כספי — יש לב, ויש נפש.

הדיון – וצחוק אחד של שופט

הגענו לדיון הסופי בבית המשפט. היא הייתה נרגשת מאוד, אך לא לגמרי הבינה את המשמעות. מבחינתה, גם אם יקבלו את מה ששילמה — 12,000 ש״ח — זה בקושי שבריר מהחוב.

אבל אני ידעתי: זה הסוף. והסוף הזה יכול להיות גם התחלה.

טענתי שמכיוון שלא הוגשו תביעות חוב כלל, למעשה אין לה חובות. ביקשתי מבית המשפט להשיב לה כל סכום שנצבר מעבר לשכר המגיע למנהל המיוחד לפי נהלי הכונס הרשמי. אמרתי: היא שילמה מספיק. אין כאן נושה אחד שמגיע לו משהו ממנה.

השופט, בחיוך חביב, אמר: "הלקוחה שלך זוכה היום בפיס... מוותרים לה על מיליונים, והיא עוד מבקשת כסף בחזרה?"

הוא צחק. אבל אני לא. התעקשתי. כי כשמוחקים חוב של מיליונים — לא צריך לגבות תוספת.

ההחלטה – כפי שניתנה

בסופו של יום, בית המשפט קיבל את עמדתי. הלקוחה קיבלה הפטר מלא מחובותיה. שמונת מיליוני השקלים נמחקו כלא היו. לא רק זאת — נקבע כי "כל סכום שיצטבר בקופה מעבר ל־8,500 ש״ח יוחזר לחייבת".

הלקוחה עצמה? היא עדיין מתקשה לעכל. אפילו כשפגשתי אותה חודש אחרי, עדיין לא באמת מאמינה שזה נגמר. אחרי 30 שנה של צו עיכוב יציאה מהארץ — היא סוף סוף מדברת על חופשה. בלחש.

בשביל זה אנחנו כאן

היא באה להסיר עיקול מהמשכורת. לא חלמה לצאת בלי חובות. אני באתי כדי להסיר יותר מזה — את הבושה, את הפחד, את ההשלמה עם גזֵרת הגורל.

ולפעמים, כשעומדים שם, מול שופט, עם גלימה על הכתפיים — זה לא בשביל עוד תיק. זה בשביל רגע כזה. רגע שבו אתה מבין שאתה לא רק עורך דין. אתה גם שליח של תקווה.

עו"ד יעקב ביטון