מה קורה כאשר נפגע מסרב להצעת פשרה של המזיק?
בית המשפט העליון קבע שככלל, נפגע רשאי לסרב להצעת פשרה של מי שהפר עמו חוזה או פגע בו, כשההצעה מותנית בוויתור על חלק מתביעותיו או מזכויותיו, והסירוב לא ייחשב הפרה של נטל הקטנת הנזק. רק במקרים חריגים, כשמתקיימים שלושה תנאים מצטברים, עשוי סירוב כזה לפגוע בפיצוי.
קרא עוד
הרקע: משקיעה זרה ודוחות כספיים כוזבים
ביום 4 ביולי 2016 נחתם הסכם השקעה בחברת ביו-נקסוס בע"מ, ולפיו רכשה קרן ההשקעות KKCG 20% ממניות החברה תמורת 3 מיליון דולר. בהמשך הומחו זכויות הקרן לחברה הצ'כית ספרינגטייד, שמימשה אופציה והשקיעה 2 מיליון דולר נוספים, ובנובמבר 2017 אף העבירה לביו-נקסוס מניות של חברה אחרת במסגרת הסכם החלפת מניות. המייסד, היו"ר והמנכ"ל של ביו-נקסוס התחייב בהסכם אישית לנכונות המצגים של החברה.
לפי הנתונים שהוכחו ושלגביהם אין מחלוקת, בשנים 2013 עד 2017 היו לביו-נקסוס הכנסות ממוצעות של 72,000 דולר לשנה בקירוב, בעוד שבדוחות שהוצגו למשקיעה הוצגו הכנסות של מיליונים. ביום 25 בדצמבר 2019 הגישה ספרינגטייד תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. במהלך ההליך שינה המייסד את גרסתו: תחילה כפר בטענות, ולקראת סיום שלב ההוכחות טען שנציג המשקיעה הוא שהנחה אותו להציג את המצגים הכוזבים. עוד טען שהמשקיעה לא הקטינה את נזקה, משום שסירבה להצעת פשרה שלפיה תמכור לו את מניותיה תמורת 5 מיליון דולר, סכום השווה למלוא סכום התביעה.
ביום 19 בנובמבר 2025 דחה בית המשפט המחוזי את טענותיו. הוא העמיד את נזקה של המשקיעה על 33.38 מיליון ש"ח, הגביל את הסעד לסכום התביעה, וחייב את המייסד, ביחד ולחוד עם חברה שבבעלותו, לשלם 17,300,000 ש"ח.
מה קבע בית המשפט על הצעת הפשרה ונטל הקטנת הנזק
הערעור נדחה פה אחד, על יסוד נימוקי בית המשפט המחוזי. השופטים בחרו להתעכב על שתי סוגיות עקרוניות:
ככלל, הצעת פשרה של המפר או המעוול, המותנית בוויתור מלא או חלקי של הנפגע על תביעותיו או זכויותיו, אינה בגדר האמצעים הסבירים שעליו לנקוט כדי להקטין את נזקו, וסירוב לה אינו מחדל.
החריג מצומצם ודורש שלושה תנאים מצטברים: הסירוב צפוי לגרום לנזק תוצאתי חמור וממשי; אין אפשרות מעשית להקטין את הנזק בדרך אחרת; וההצעה כנה, רצינית והוגנת. הצעה תיחשב הוגנת רק אם הוויתור הנדרש מתמצה ברכיב הנזק שההצעה מרפאת בפועל.
הצעה שקבלתה כרוכה בפגיעה בצד שלישי תם לב אינה מחייבת את הנפגע להיענות לה. כלשון פסק הדין: "אדרבה, מוטלת עליו חובה להימנע מכך."
בתיק הזה ההצעה הייתה כרוכה בוויתור על התביעה בגין הסכם החלפת המניות, ובאותה עת נודע למשקיעה שנמצא משקיע אחר שמוכן לרכוש את המניות, כך שקבלתה עלולה הייתה לפגוע בו.
גם גרסת המייסד על הנחיות נציג המשקיעה לא הייתה מועילה לו. ידיעת נושא משרה שפעל לטובתו האישית תוך פגיעה בחברה אינה מיוחסת לחברה, ולפי סעיף 256(ג) לחוק החברות, מי שמסייע ביודעין להפרת חובת האמונים של נושא משרה עשוי לשאת בנזקי החברה, ואף להשיב את הרווחים שהפיק.
אחד השופטים הוסיף הערה לגבי היסוד הנפשי הנדרש מצד שלישי שתרם להפרת חובת אמון. לדעתו הוא תלוי בסעד המבוקש, פיצוי על נזק או השבת רווח, אך הבהיר שאין לקבוע בכך מסמרות בתיק זה.
הצו הארעי לעיכוב הביצוע בוטל, והמייסד חויב לשלם את הסכום שנפסק בתוספת הצמדה וריבית כחוק, וכן הוצאות של 35,000 ש"ח. צו עיכוב היציאה מהארץ נותר בתוקף למשך 21 ימים.
המשמעות המעשית למי שמנהל משא ומתן לפשרה
נפגע שקיבל הצעה המותנית בוויתור על חלק מתביעותיו יכול לדחות אותה בלי לחשוש שהפיצוי שלו יקוצץ בשל נטל הקטנת הנזק. מנגד, מי שמציע פשרה אינו יכול להפוך את הסירוב לטענת הגנה, אלא אם ההצעה מרפאת בפועל את הנזק שעליו מתבקש הוויתור ומתקיימים יתר התנאים. פסק הדין גם מזהיר אנשי עסקים שמבינים כי הצד שמולם פועל בניגוד לחובת האמון שלו כלפי תאגיד: שיתוף פעולה עם הפרה כזו עלול לחשוף אותם לתביעה.
מי שקיבל הצעת פשרה בסכסוך עסקי ומתלבט אם לדחות אותה יכול להיעזר בעו"ד ראובן ביטון, המייצג צדדים בליטיגציה מסחרית ואזרחית.
שאלות נפוצות
מהו נטל הקטנת הנזק?
לפי סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), על נפגע להקטין באמצעים סבירים את הנזק שנגרם לו. אם לא עשה זאת, המפר אינו חייב בפיצוי על הנזק שהנפגע יכול היה למנוע או להקטין.
מתי בכל זאת צריך לקבל הצעת פשרה של המזיק?
רק במקרים חריגים, שבהם הסירוב צפוי לגרום לנזק תוצאתי חמור וממשי, אין דרך מעשית אחרת להקטין את הנזק, וההצעה כנה, רצינית והוגנת. הצעה הוגנת היא כזו שהוויתור הנדרש בה מוגבל לרכיב הנזק שהיא מרפאת בפועל.
האם מי שמסייע לנושא משרה להפר את חובת האמונים עלול לשלם?
לפי פסק הדין, מי שמערב את עצמו ביודעין בהפרת חובת האמונים של נושא משרה כלפי החברה עשוי לשאת בנזקיה, ואף להידרש להשיב את הרווחים שהפיק מכך.
תחום: ליטיגציה מסחרית ואזרחית (מצגי שווא למשקיעים, הצעת פשרה ונטל הקטנת הנזק)
ערכאה: בית המשפט העליון
מקורות: ע"א 73803-01-26 ציקי קורלנד פוקס נ' springtide ventures s.r.o (12.11.2026); כב' השופטת יעל וילנר, כב' השופט עופר גרוסקופף וכב' השופט יחיאל כשר.
האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.






תגובות