האם תניית סילוקין בצוואה שוללת את הירושה מבת זוג שתבעה את חלקה ברכוש המשותף?

תחום: דיני משפחה (ירושה, צוואות ותניית סילוקין)

ערכאה: בית המשפט העליון, כב' השופט דוד מינץ, כב' השופטת יעל וילנר וכב' השופט אלכס שטיין, 18.10.2026

לא בהכרח. בית המשפט העליון קבע כי תניית סילוקין בצוואה מסוג "אי תביעה" תיאכף ללא סייג רק כאשר ניתן לקבוע שהמצווה התכוון להציע לזוכים בחירה בין חלקם בעיזבון לבין תביעת זכויותיהם ברכוש. כאשר לא ניתן לקבוע זאת בבירור, זוכה שהגיש בתום לב תביעה סבירה נגד מסת העיזבון לא יסולק מחלקו בצוואה.

הרקע: ידועה בציבור, תביעה רכושית ותניית סילוקין

המבקשת הייתה ידועה בציבור של המנוח לפחות משנת 1995, ובשנת 2015 נישאו השניים. המנוח נפטר בשנת 2018. בצוואה שערך בשנת 1998 ציווה את מניותיו בחברה א', המחזיקה במניות חברת ל', לילדיו מנישואיו הקודמים בלבד, ולמבקשת ציווה חפצי אומנות ואחוזים מסוימים ממניותיו בחברות שונות. סעיף 7 לצוואה קבע כי מי שיתנגד לקיום הצוואה "או לאיזו מהוראותיה מכל סיבה שהיא" לא יקבל מהעיזבון דבר, למעט סך של 1 ש"ח. בשנת 2015 חתמו המבקשת והילדים על כתב התחייבות, שבו הבטיחו למנוח לכבד את הוראות צוואתו.

ביום 27.5.2020 הגישה המבקשת תביעה לשיתוף רכושי, ובה עתרה למחצית מההשבחה האקטיבית של החברה שנצברה בתקופת החיים המשותפים. ביום 31.5.2020 ניתן, לבקשתה, צו לקיום הצוואה. ביום 28.10.2020 הגישו הילדים תביעה להפעלת תניית הסילוקין נגדה.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקשת זכאית ל־32% ממניות החברה או לשוויין, בסך מוערך של כ־19,876,000 ש"ח, אך הפעיל נגדה את תניית הסילוקין, כך שלא תקבל את הרכוש שציווה לה המנוח. בית המשפט המחוזי הפחית את חלקה ברכוש המשותף ל־5,963,500 ש"ח, וברוב דעות של השופטים שילה ואליהו, נגד דעתו החולקת של השופט ויצנבליט, דחה את ערעורה על הפעלת התניה.

מה קבע בית המשפט העליון על תניית סילוקין מסוג אי תביעה

בית המשפט דן בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, בשאלה העקרונית בלבד. חוות הדעת נכתבה על ידי השופט אלכס שטיין, ואלה עיקרי הקביעות:

• תניית "אי תקיפה" מסלקת זוכה שמתנגד לעצם תוקף הצוואה, ואילו תניית "אי תביעה" מסלקת זוכה שמגיש תביעה בעילה חיצונית לדיני הירושה, כגון יחסי ממון, כדי לגרוע ממסת העיזבון.

• האמור בעניין יונה, שלפיו מבחן תום הלב והסבירות חל גם על תניית אי תביעה, הוא אמרת אגב. לכן עד כה לא היה דין ברור ואחיד בסוגיה.

• תניות סילוקין, לסוגיהן, מוחזקות כבעלות תוקף מחייב. בית המשפט דחה את מודל היעדר התוקף, וקבע כי מודל התוקף הבלתי מסויג מתאים רק לצוואה נטולת טעויות באשר למסת העיזבון.

• על הערכאה הדיונית לסווג את התניה לאחת משלוש קטגוריות: "קטגוריית הטעות", שבה חלים דיני הטעות בצוואה לפי סעיף 30(ב) לחוק הירושה; "קטגוריית ההצעה", שבה המצווה ידע את מצבת נכסיו והעמיד את הזוכים בפני בחירה, והתניה נאכפת ללא סייג; ו"קטגוריית ספק הצעה", שבה התניה נאכפת רק בכפוף למבחן תום הלב והסבירות.

• המבחן משולב: תום הלב נבחן באופן סובייקטיבי, וסבירות התביעה באופן אובייקטיבי. נדרשת עילה סבירה, רצינית ובעלת סיכויים להצליח.

• נטל ההוכחה מוטל על היורש המבקש לגבור על התניה, ובמצב של "תיקו ראייתי" הוא יהיה כבול בה.

• יש לנקוט זהירות מיוחדת כאשר מדובר בזכויות רכושיות של בן או בת זוג, בשים לב לסעיף 11(ג) לחוק הירושה. במצבים אלה רצון המצווה להציע הצעה צריך להיות מפורש וברור.

בית המשפט לא התערב בקביעות שהתניה בצוואת המנוח היא תניית אי תביעה ושהתביעה הרכושית נופלת בגדרה, ולא הכריע בעצמו בסיווג הצוואה. השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר הסכימו לחוות דעתו של השופט שטיין.

התוצאה: הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה כדי שיסווג את הצוואה ויכריע בהתאם. בשל תרומת הצדדים לליבון הסוגיה לא ניתן צו להוצאות.

המשמעות המעשית למצווים וליורשים

מצווה שמבקש שתניית אי תביעה תיאכף בכל מקרה צריך לנסח אותה באופן מפורש, שממנו עולה כי היה מודע לאפשרות שלזוכה יש טענת זכות ברכוש ובכל זאת העמיד אותו בפני בחירה. בית המשפט ציין כי כלל זה יתמרץ מצווים להבהיר את כוונותיהם ולנסח את צוואותיהם באופן ברור. מנגד, זוכה, ובפרט בן או בת זוג, השוקל תביעה רכושית נגד העיזבון, צריך לבחון את לשון התניה ואת הנסיבות שסביב עריכת הצוואה, ולזכור שהנטל להוכיח תום לב וסבירות מוטל עליו.

משרדנו מייצג לקוחות בהליכים בדיני משפחה, לרבות סכסוכי ירושה ורכוש בין בני זוג.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין תניית אי תקיפה לתניית אי תביעה?

תניית אי תקיפה מסלקת זוכה שמתנגד לעצם תוקף הצוואה, למשל בטענת השפעה בלתי הוגנת. תניית אי תביעה מסלקת זוכה שמגיש תביעה בעילה חיצונית לדיני הירושה, כגון תביעה מכוח יחסי ממון, שמטרתה לגרוע ממסת העיזבון.

האם בת זוג שתובעת את חלקה ברכוש המשותף מאבדת אוטומטית את מה שהוריש לה המנוח?

לא בהכרח. אם לא ניתן לקבוע בבירור שהמצווה התכוון להציע לה בחירה, תביעה סבירה שהוגשה בתום לב לא תפעיל את התניה. בית המשפט הדגיש כי בזכויות רכושיות של בן זוג נדרשת זהירות מיוחדת.

על מי מוטל להוכיח שהתביעה הוגשה בתום לב?

על היורש המבקש לגבור על תניית הסילוקין. עליו להוכיח במאזן ההסתברויות שתביעתו סבירה ותמת לב, ואם הראיות שקולות הוא יהיה כבול בתניה.

מקורות: בע"מ 3758-05-26 פלונית נ' פלוני (18.10.2026).

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.