top of page

מתי מאוחר מדי לבקש ביטול ריבית על חוב מזונות?

תמונת הסופר/ת: ראובן ביטון, עו"ד ונוטריון
ראובן ביטון, עו"ד ונוטריון
לפני 5 ימים
זמן קריאה 3 דקות

כאשר עברו שנים מפסק הדין והגבייה כבר מתנהלת בהוצאה לפועל, בתי הדין הרבניים לא נעתרו לבקשה לבטל ריבית והצמדה על חוב מזונות. בית המשפט העליון דחה את עתירת האב, שפנה יותר מעשור אחרי הסכם הגירושין. נקבע שבקשה כזו היא למעשה בקשה לתקן את פסק הדין, ולכן ערעור עליה טעון רשות ויכול להידון לפני דיין יחיד.

הרקע: הסכם גירושין משנת 2015 וחוב מזונות שנצבר

בני הזוג נישאו בשנת 1996, נולדו להם שישה ילדים, והם התגרשו בשנת 2015. ביום 16 באפריל 2015 חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ונכללו בו בין השאר הסדרים לתשלום מזונות הילדים.

ביום 9 בדצמבר 2025, יותר מעשר שנים אחרי ההסכם, ביקש האב מבית הדין הרבני האזורי באריאל, בין השאר, לבטל או להפחית את סכומי ההצמדה והריבית שהוא חייב בגין חוב המזונות שצבר. ביום 22 בינואר 2026 נדחתה הבקשה. בית הדין האזורי הסביר שהיא אינה עוסקת בגובה החיוב, הקרן, אלא בצורת הפירעון, ולכן היא בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. לדבריו, מלכתחילה הוא היה מוסמך להורות בפסק הדין שחיוב מסוים לא יישא ריבית או הצמדה, ואפשר היה לשקול זאת בתיקון פסק הדין בסמוך למועד נתינתו, אבל בחלוף שנים רבות אין מקום לכך. בהחלטה נוספת מיום 19 בפברואר 2026 חזר והבהיר שאינו רואה לנכון להתערב בהליכי הגבייה, ושיש לפנות לרשם ההוצאה לפועל.

ערעורו של האב לבית הדין הרבני הגדול נדחה ביום 21 באפריל 2026 בידי דיין יחיד. בית הדין הגדול קבע שמדובר בהחלטה אחרת, שהערעור עליה טעון רשות, ושבית הדין האזורי צדק כשקבע שאינו מוסמך לתת הוראות לרשם ההוצאה לפועל. ביום 6 במאי 2026 הוסיף שבית הדין האזורי אכן היה מוסמך להורות בעניין הריבית, אך במועד מתן פסק הדין, ולא שנים אחר כך, כשגביית החוב מנוהלת בהוצאה לפועל.


מה קבע בית המשפט על הבקשה לבטל את הריבית

בעתירה לבג"ץ טען האב שבית הדין הגדול חרג מסמכותו ומכללי הצדק הטבעי. לגרסתו, בקשתו פתחה הליך עצמאי ונפרד, ההחלטות בה הן פסק דין שאפשר לערער עליו בזכות, ולכן הערעור היה צריך להישמע לפני שלושה דיינים. השופטים דחו את העתירה בלי לבקש תגובה, ואלה עיקרי הנימוקים:

  • בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והתערבותו שמורה למקרים חריגים בלבד. המקרה הזה אינו עומד באמת המידה המחמירה.

  • האב ביקש בפועל מבית הדין האזורי להשתמש בסמכותו לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. בקשה כזו נוגעת ישירות להוראות האופרטיביות של פסק הדין משנת 2015, ומכוונת לתיקון מהותי שלהן.

  • החלטה בבקשה מסוג זה טפלה לפסק הדין. היא בגדר "החלטה אחרת", הערעור עליה טעון רשות, וערכאת הערעור מוסמכת לדון בה במותב של דיין יחיד. כך נפסק בעבר לגבי עיון מחדש וסתירת דין, וההיגיון יפה גם כאן.

  • "לא נפל פגם בקביעה שהחלטה זו כפופה למתן רשות ערעור ומסורה לסמכותו של דן יחיד בבית הדין הרבני הגדול". בית הדין הגדול לא חרג מסמכותו, וממילא גם לא פגע בכללי הצדק הטבעי.

יתר טענות האב לגוף העניין נושאות אופי ערעורי, ובית המשפט לא נדרש אליהן. משום שלא התבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.


המשמעות המעשית לזוכים ולחייבים במזונות

בית המשפט העליון לא הכריע אם אפשר לבטל את הריבית וההצמדה לגופו של עניין. הוא בחן רק אם בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו, וקבע שלא. שתי ערכאות של בית הדין הרבני הבהירו שהמועד לטפל בשאלת הריבית הוא בעת מתן פסק הדין, ולא אחרי שנים, כשהגבייה כבר מתנהלת בהוצאה לפועל.

להורה שמקבל מזונות, ההכרעה מראה שבקשת החייב לבטל ריבית והצמדה שנים אחרי פסק הדין לא התקבלה בתיק הזה באף ערכאה. לחייב המסר הוא הפוך: מי שסבור שחיוב המזונות צריך לשאת ריבית אחרת, או לא לשאת ריבית כלל, צריך לפעול בזמן. עו"ד ראובן ביטון מייצג זוכים בהליכי גבייה של חוב מזונות בהוצאה לפועל, גם כשהחייב מבקש להפחית את החוב.


ראו גם: האם אפשר לבטל הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני?


שאלות נפוצות

מי מוסמך להחליט על ביטול ריבית והצמדה בחוב מזונות שכבר נמצא בגבייה?

בתיק הזה קבע בית הדין הרבני האזורי שבקשה כזו עוסקת בצורת הפירעון ולכן היא בסמכות רשם ההוצאה לפועל. בית המשפט העליון לא הכריע בשאלה לגופה.


האם אפשר לערער בזכות על החלטה שדוחה בקשה לשנות פסק דין מזונות?

לפי בית המשפט העליון, בקשה לשנות את ההוראות האופרטיביות של פסק הדין היא החלטה הטפלה לו, ולכן "החלטה אחרת". הערעור עליה טעון רשות, ובית הדין הרבני הגדול רשאי לדון בו בדיין יחיד.


למה בג"ץ לא דן בטענות האב לגופן?

בג"ץ אינו ערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים ומתערב רק במקרים חריגים. משקבע שבית הדין הגדול לא חרג מסמכותו, ראה ביתר הטענות טענות בעלות אופי ערעורי ולא נדרש אליהן.


תחום: הוצאה לפועל (חוב מזונות, ריבית והצמדה, רשות ערעור בבית הדין הרבני הגדול)

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

מקורות: בג"ץ 58846-09-26 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (29.10.2026); כב' השופטת דפנה ברק-ארז, כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ וכב' השופט יחיאל כשר.


האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.

תגובות


צרו קשר: 072-276-4060

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

1000_F_273138760_jL7n1Ps5quOkPr40dk2MQrejlvyEX976.jpg

צדק אינו רק מטרה
הוא האחריות של כל דור להבטיח את קיומו

לקבלת ייעוץ משפטי, השאירו פרטים ונחזור אליכם

bottom of page