מי משלם הוצאות משפט לנתבעים שלא היו צד להסכם הפשרה?

ככלל, נתבעים שלא היו צד להסכם הפשרה זכאים להוצאות משפט, ובית המשפט רשאי להטיל את רובן על התובע שהתפשר. בית המשפט העליון לא מצא סיבה לסטות מברירת המחדל של הוצאות ריאליות בתיק שבו תובעים התפשרו עם יזמית של פרויקט תמ"א 38, ואילו נתבעים אחרים, שלטובתם נרשמו הערות אזהרה, נגררו להליך. הטענה שהפשרה הועילה גם להם לא הוכחה.

קרא עוד

הרקע: שתי הערות אזהרה על דירה בפרויקט תמ"א 38

ביום 7 באוגוסט 2024 הגישו שני תובעים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה לאכיפת הסכם מכר של דירה בפרויקט תמ"א 38 ברחוב בר אילן 1 בבני ברק, וכן לאכיפת פסק בוררות שקבע כי בינם לבין יזמית הפרויקט קיים הסכם מכר תקף. התביעה הוגשה נגד היזמית ונגד שני נתבעים נוספים, ובהם בנק דיסקונט לישראל. במקרקעין נרשמו הערות אזהרה בשתי תתי חלקות שונות: באחת לטובת התובעים, ובשנייה לטובת שני הנתבעים הנוספים.

לטענת התובעים, היזמית התקשרה בשתי עסקאות נוגדות למכירת דירה מספר 15 בפרויקט. לטענת היזמית, ההסכם עם התובעים היה הסכם הלוואה בלבד, ש"בוטח" באמצעות הסכם מכר והערת אזהרה על דירה אחרת מזו שנמכרה לנתבעים הנוספים.

ביום 10 במרץ 2025, לאחר שכבר הוגשו כתבי הגנה, חתמו התובעים והיזמית על הסכם פשרה. היזמית התחייבה לשלם לתובעים 1,200,000 ש"ח, והוסכם שבהליכים שבין השניים "כל צד ישא בהוצאותיו". הנתבעים הנוספים לא היו צד להסכם, וביקשו שייפסקו להם הוצאות. ביום 20 ביולי 2025 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה בהסכמה, ופסק לנתבעת אחת 58,500 ש"ח הוצאות ושכר טרחה לפי החשבוניות שהציגה, ולבנק 23,600 ש"ח שכר טרחה והחזר האגרה ששילם על הודעה לצד שלישי. התובעים חויבו ב־75 אחוזים מהסכום והיזמית ב־25 אחוזים, בשל "מערכת סבוכה" של הסכמים ששני הצדדים נקטו בה. עוד נקבע שהסכם הפשרה אינו קובע במפורש מי יישא בהוצאות הנתבעים הנוספים.

מה קבע בית המשפט העליון על הוצאות בהליך שהסתיים בפשרה

התובעים ערערו, ובין היתר טענו שבהליך שהסתיים בפשרה כל צד נושא בהוצאותיו, ושהיזמית "פעלה באופן מרמתי" ולכן עליה לשאת במלוא ההוצאות. הערעור נדחה בלי שהתבקשה תשובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, משום שלא היה לו סיכוי להתקבל. הנימוקים:

• פסיקת הוצאות נתונה לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור מתערבת בה רק במקרים חריגים של טעות משפטית או פגם מהותי בשיקול הדעת.

• לפי תקנה 151, תכלית ההוצאות היא לשפות את בעל הדין על הוצאותיו, בהתחשב בתוצאות ההליך, במשאבים שנדרשו לו ובהתנהלות הצדדים. ברירת המחדל, שעוגנה בתקנה 152, היא הוצאות ריאליות לצד שזכה, בכפוף לכך שהן סבירות, מידתיות והכרחיות.

• הטענה שהפשרה הועילה לנתבעים הנוספים נשענה על ההנחה שהתובעים היו זוכים בדירה, משום שהערת האזהרה שלהם קדמה בזמן. זו בדיוק השאלה שבלב התביעה, והיא לא הוכרעה. השופטים השאירו בצריך עיון אם תועלת של פשרה לצד שאינו שותף לה יכולה להצדיק הוצאות מופחתות או ויתור עליהן, וקבעו שבכל מקרה לא הוכח שהנתבעים הנוספים נתרמו ממנה. צוינה גם קביעת בית המשפט המחוזי שהם "נגררו למעשה להליך".

• על גובה הסכומים: אף שההליך לא הסתיים בשלב מתקדם, כבר הושקעו בו משאבים לא מבוטלים, בין היתר בהגשת כתבי הגנה. הטענה שהחשבוניות שולמו עבור ניהול ההליך עד סופו נטענה בלי כל ראיה.

• על החלוקה בין התובעים ליזמית: זו החלטה שבשיקול דעת רחב, ולערכאה הדיונית יתרון מובהק משום שהיא חשופה ל"ניחוח השדה" של התיק ולהתנהלות הצדדים לאורכו.

משלא התבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות בערעור.

המשמעות המעשית לרוכשי דירות ולמי שתובע בעסקה נוגדת

מי שתובע כמה צדדים בסכסוך על דירה שנמכרה פעמיים, ובוחר להתפשר עם אחד מהם, צריך להביא בחשבון את ההוצאות של האחרים. בתיק הזה בית המשפט המחוזי מצא שהסכם הפשרה לא הכריע מי יישא בהוצאות הנתבעים שלא חתמו עליו, והתובעים חויבו ברובן. לכן כדאי להסדיר את הנקודה במפורש בהסכם, או מול הנתבעים הנוספים, לפני שמגישים הודעה על פשרה.

מנגד, רוכש שנגרר להליך בגלל מחלוקת בין אחרים יכול לבקש הוצאות גם כשההליך נגמר בפשרה שאינו צד לה. החשבוניות שהציגה הנתבעת בתיק הזה הן שעמדו בבסיס הסכום שנפסק לה.

רוכשים ובעלי זכויות שנקלעו לסכסוך על עסקה נוגדת יכולים להיעזר בעו"ד ראובן ביטון, שמייצג רוכשים, יזמים ובעלי דירות בעסקאות מקרקעין ובפרויקטים של תמ"א 38, בבית המשפט ובמשא ומתן לפשרה.

שאלות נפוצות

האם הסכם פשרה עם נתבע אחד פוטר את התובע מהוצאות הנתבעים האחרים?

לא בהכרח. בתיק זה הנתבעים שלא היו צד להסכם קיבלו הוצאות, והתובעים חויבו ב־75 אחוזים מהן. בית המשפט העליון לא מצא סיבה לסטות מברירת המחדל של הוצאות ריאליות.

מתי ערכאת ערעור משנה פסיקת הוצאות?

רק במקרים חריגים, כשאפשר להצביע על טעות משפטית או על פגם מהותי בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

כמה הוצאות נפסקו כשהתיק הסתיים בשלב מוקדם?

לנתבעת אחת נפסקו 58,500 ש"ח ולבנק 23,600 ש"ח והחזר אגרה. בית המשפט העליון ציין שגם בשלב שבו הסתיים ההליך, כבר הושקעו בו משאבים לא מבוטלים.

תחום: עסקאות מקרקעין (עסקאות נוגדות בדירה בפרויקט תמ"א 38, הוצאות משפט אחרי הסכם פשרה)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: ע"א 10740-11-25 דוד ליזרוביץ נ' טפירו אנשים בונים לאנשים בע"מ (7.1.2026); כב' השופטת דפנה ברק-ארז, כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ וכב' השופט חאלד כבוב.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.