האם עירייה יכולה לדחות תושב על סמך נוהל רפאים שהמציאה בינה מלאכותית?

דמיינו פקיד שמצטט בביטחון מספר שאין בו עמוד אחד אמיתי. לא, רשות אינה יכולה לבסס החלטה על פלט של בינה מלאכותית בלי לבדוק אותו. בית המשפט העליון קבע ששימוש בלתי מבוקר כזה במענה לאזרח חמור במיוחד, וחייב את העירייה בהוצאות של 30,000 ש"ח.

קרא עוד

הרקע: שני בתים, ילד אחד והסעה שנעצרה בחצי הדרך

שני בתים, ילד אחד, והסעה שהעירייה הסכימה לשלוח רק לאחד מהם. הקטין, תלמיד בחינוך המיוחד, גדל בהורות משותפת מאז שהוריו נפרדו בשנת 2016: בכל 14 ימים הוא שוהה 8 ימים אצל אמו ו־6 ימים אצל אביו, לפי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין. בחודש מרץ 2023 עבר האב לדירה המרוחקת כשישה עד שבעה קילומטרים ממוסד הלימודים, וביקש מעיריית רמת גן הסעה גם מביתו. הבקשה אושרה תחילה, אך ביום 12 בספטמבר 2023 הודיעה העירייה שהקטין אינו זכאי להסעה מבית האב, משום שלפי הסכם הפרידה המשמורת היא של האם.

ביום 29 באפריל 2025 פנה האב שוב, הפעם באמצעות עורך דין. ביום 25 במאי 2025 דחתה העירייה את הבקשה, בהסתמך על חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שמספרו תשפ"ג/4(א), על ציטוטים מסעיפיו ועל שלושה פסקי דין. עורך הדין של האב לא מצא את החוזר, ומשרד החינוך השיב ש"חוזר המנכ"ל אליו מפנה עיריית רמת גן אינו מוכר לנו". בית המשפט העליון מצא שהחוזר אינו קיים, שהציטוטים אינם מופיעים בשום נוהל של משרד החינוך, ושבפסקי הדין שבדק אין את הקביעות שיוחסו להם.

האב הגיש עתירה מנהלית, וטען שההחלטה מבוססת על סעיפים ופסקי דין מומצאים, שכפי הנראה נכתבו בידי בינה מלאכותית. ביום 17 ביולי 2025 הסכימו הצדדים שלפנים משורת הדין תינתן לקטין הסעה מכתובת אביו, כל עוד לא נדרשת הסעה מכתובת האם, והעתירה התייתרה. ביום 3 באוגוסט 2025 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את הבקשה לפסוק הוצאות לטובת הקטין.

מה קבע בית המשפט העליון על בינה מלאכותית בהחלטות של רשות

הערעור, שהוגש בשם הקטין על ידי אביו, התקבל פה אחד. אלה עיקרי הקביעות:

• הטענות שאינן קשורות לבינה מלאכותית נדחו, משום שערכאת ערעור מתערבת בהוצאות רק במקרים חריגים.

• העירייה השתמשה בבינה מלאכותית בלי בקרה לא רק במכתב לאב, אלא גם בכתבי הטענות. גם בבית המשפט המחוזי וגם בערעור היא הפנתה לפסקי דין שאינם קיימים או שאין בהם את מה שיוחס להם, וזאת שלוש או ארבע פעמים, אף אחרי שהאב הצביע על כך.

• הפסול אינו בעצם השימוש בבינה מלאכותית, אלא בשימוש בלי בקרה שמוודאת ומאמתת את תוצריה. החובה שלא להגיש כתבי בית דין המבוססים על הזיות של בינה מלאכותית כבר נקבעה בפסיקה, ולכן נקבע שתקופת הסבלנות כלפי כתבים כאלה חלפה.

• החומרה רבה במיוחד ביחסים הישירים בין הרשות לאזרח. בהליך משפטי יש עורך דין ושופט שעשויים לגלות את הטעות, אבל אזרח שמקבל החלטה שנראית מנומקת בדרך כלל אינו יכול לגלות לבדו שהנימוקים מומצאים. החלטה כזו מתקשה לעמוד בחובת ההנמקה, ועלולה ללקות בשרירות.

• רשות רשאית להיעזר בבינה מלאכותית, אך עליה לקיים בקרה, ואסור לה לבסס החלטה מהותית באופן בלעדי, או כמעט בלעדי, ובלי בקרה על פלט כזה. בהערות צופות פני עתיד, ובלי לקבוע מסמרות, צוין גם שעשוי להיות היגיון בחובה לגלות לאזרח שנעשה שימוש בבינה מלאכותית.

• העירייה חויבה בהוצאות של 30,000 ש"ח, בעיקר בשל ההליך המנהלי מול האב. הטענה שהטעויות נבעו מהסתייעות במתמחים נדחתה: האחריות למסמך מוטלת על עורך הדין החתום עליו.

באחת מחוות הדעת נוסף שבמקרים מסוימים העברת ההכרעה עצמה לבינה מלאכותית עלולה לעלות כדי התפרקות פסולה משיקול הדעת או אצילה אסורה, ושפיקוח אנושי פורמלי בלבד אינו מספיק. בית המשפט שקל להטיל הוצאות אישיות על באת כוח העירייה, אך נמנע מכך הפעם.

המשמעות המעשית לתושבים שמקבלים תשובה מהרשות

תשובה של רשות שמלאה במספרי חוזרים, בסעיפים ובפסקי דין אינה בהכרח תשובה נכונה. מי שבקשתו נדחתה יכול לבקש את המסמכים שעליהם נשענה ההחלטה ולבדוק שהם קיימים ואומרים את מה שנטען. בתיק הזה, פנייה פשוטה למשרד החינוך היא שחשפה שהחוזר אינו קיים.

הלקח פשוט: מכונה יכולה לעזור לכתוב, אבל מישהו צריך לקרוא לפני שחותמים. בהליכים מול רשויות מקומיות, מהפנייה הראשונה ועד העתירה, עו"ד ראובן ביטון מסייע לתושבים לבדוק על מה נשענת ההחלטה ולתקוף אותה כשיש לכך בסיס.

שאלות נפוצות

האם רשות רשאית להשתמש בבינה מלאכותית כשהיא עונה לאזרח?

כן, עצם השימוש אינו פסול. אבל עליה לקיים בקרה, לבחון ולוודא את התוצר, ולא לבסס החלטה מהותית באופן בלעדי ובלי בקרה על פלט של המערכת.

מה עשה בית המשפט כשהתברר שהעירייה הסתמכה על חוזר שאינו קיים?

הוא קיבל את הערעור וחייב את העירייה בהוצאות של 30,000 ש"ח, המתייחסות להליכים בבתי המשפט ובעיקר להליך המנהלי מול האב.

למה שימוש כזה חמור יותר במכתב לאזרח מאשר בכתב טענות?

בהליך משפטי עורך הדין של הצד שכנגד ובית המשפט עשויים לגלות את הטעות. אזרח שמקבל החלטה שנראית מנומקת בדרך כלל אינו יכול לגלות לבדו שהנימוקים מומצאים, ועלול להשלים איתה.

תחום: משפט מנהלי (שימוש בבינה מלאכותית בהחלטות רשות מקומית, חובת ההגינות, הוצאות משפט)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: עע"מ 63194-08-25 נבו בן כהן נ' עיריית רמת גן (22.3.2026); כב' המשנה לנשיא נעם סולברג, כב' השופט עופר גרוסקופף וכב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.