מתי העתק של צו ירושה מספיק כדי לרשום ירושה בטאבו?

רק כאשר ההעתק הוא "תחליף חוקי" לצו המקורי: העתק שאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, או העתק שעליו חותמת מקורית וחתימה של גורם מוסמך בבית המשפט או בבית הדין שנתן את הצו. חותמת "העתק מתאים למקור" של עורך דין אינה מספיקה לרישום ירושה בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו). בפסק דין עקרוני חייב בית המשפט העליון את לשכת הרישום בשיעור של 30% מהנזק של יורש שהמקרקעין שלו נגזלו בעזרת העתק מזויף של צו ירושה.

קרא עוד

הרקע: צו ירושה מזויף ומגרש בחולון

המנוחה, בעלת המקרקעין בחלקה 185 בגוש 6048 בחולון, הלכה לעולמה בשנת 2005 והורישה אותם לבנה היחיד. בשנת 2006 ניתן לו צו ירושה מרשם הירושות בתל אביב, אך הוא לא רשם את המקרקעין על שמו. בשנת 2011 אדם שהתחזה לבנה של המנוחה, בתעודת זהות מזויפת, הגיש באמצעות עורך דין בקשה לרישום ירושה. לבקשה צורף מסמך שנחזה להיות "העתק נאמן למקור" של צו ירושה מבית הדין הרבני בתל אביב-יפו, אף שבמכתב הנלווה נכתב שמצורף צו מקורי. המקרקעין נרשמו ביום 18.9.2011 על שם אחר, נמכרו לצד שלישי ולאחר מכן נמכרו שוב.

היורש גילה את התרמית בשנת 2016, ובינואר 2019 הגיש תביעת נזיקין על סך 1,976,000 ש"ח. בית משפט השלום בתל אביב-יפו העריך ביום 5.9.2022 את שווי הנזק בסך 1,336,971 ש"ח, הוסיף 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, וחילק את האחריות כך: 45% לעורך הדין, 35% ללשכת הרישום ואשם תורם של 20% ליורש. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פטר ביום 31.10.2023 את לשכת הרישום מכל אחריות, והעמיד את אחריות עורך הדין על 70% ואת האשם התורם של היורש על 30%.

מה קבע בית המשפט על העתק נאמן למקור ועל חובת הבדיקה

חוות הדעת המרכזית נכתבה בידי השופט אלכס שטיין. בקשות רשות הערעור נדונו כערעור, ושני הערעורים התקבלו:

• צו ירושה שעל בסיסו רשאית לשכת הרישום לשנות רישום הוא הצו המקורי. עותק של הצו אינו "צו ירושה", אלא אם הוא תחליף חוקי.

• יש שני תחליפים חוקיים: העתק שאושר ואומת בידי נוטריון לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, אחרי שהמקור הוצג לנוטריון והוא השווה אותו להעתק; והעתק שעליו חותמת מקורית וחתימה של רשם או מזכיר ראשי בבית המשפט או בבית הדין שנתן את הצו.

• חותמת "העתק מתאים למקור" וחתימה של עורך דין אינן אישור נוטריוני. לפי נהלי הרישום, לשכת הרישום רשאית להסתפק בהעתק שאישר עורך דין רק בבקשה לרישום הערת אזהרה.

• כאשר מוגש תחליף חוקי ולא הצו המקורי, וכן כאשר מתעורר ספק שמא הצו מזויף, לשכת הרישום חייבת לפנות לבית המשפט או לבית הדין שנתן את הצו ולברר שאכן נתן אותו. אחריותה נבחנת לפי עוולת הרשלנות, ולא כאחריות מוחלטת.

• הפיצוי על אובדן מקרקעין נקבע לפי שוויים בשוק. לכן נכללה בו עליית הערך מסך של 650,000 ש"ח לסך של 1,336,971 ש"ח, ואין לנכות ממנו מס שבח.

• ההימנעות של היורש מרישום הזכויות במשך 10 שנים היא אשם תורם, אך התביעה לא התיישנה, משום שעד 2016 לא היה בידיו "קצה חוט" לתרמית.

השופט יחיאל כשר הסכים לתוצאה, אך הסתייג: לדעתו, החובה לפנות לערכאה שנתנה את הצו גם כשאין כל חשד צריכה לחול רק כאשר לעובדי הלשכה יש גישה ממוחשבת ישירה לצווים. במקרה הזה, הפער בין הבקשה לבין המסמך שצורף לה היה אמור לעורר חשד. הנשיא יצחק עמית הצטרף לפסק הדין ולהערות.

בסיכום, האחריות חולקה מחדש: 30% ללשכת הרישום, 50% לעורך הדין ואשם תורם של 20% ליורש. על ההליך בבית המשפט העליון תשלם לשכת הרישום ליורש 45,000 ש"ח ועורך הדין 35,000 ש"ח.

המשמעות המעשית ליורשים ולמגישי בקשות רישום

מי שמגיש בקשה לרישום ירושה צריך לצרף לה את הצו המקורי או תחליף חוקי שלו. כאשר המקור נחוץ במקום אחר, העתק שאימת נוטריון אחרי שראה את המקור הוא דרך מוכרת, ואישור של עורך דין שאינו נוטריון לא יספיק. ליורשים, פסק הדין מבהיר שהשארת מקרקעין על שם המוריש במשך שנים עלולה להיחשב אשם תורם ולהקטין את הפיצוי אם תתרחש תרמית. בית המשפט נמנע מלקבוע מהו פרק זמן סביר לרישום, וקבע שכל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו.

במשרד, עו"ד ראובן ביטון, שהוא גם נוטריון, מלווה יורשים ברישום ירושה ומעניק אישורים נוטריוניים להעתקי מסמכים.

שאלות נפוצות

איזה העתק של צו ירושה מקבלת לשכת רישום המקרקעין?

העתק שאומת בידי נוטריון, או העתק שעליו חותמת מקורית וחתימה של רשם או מזכיר ראשי בערכאה שנתנה את הצו. לפי פסק הדין, שניהם שווי ערך לצו המקורי.

מה ההבדל בין אישור נוטריוני להעתק לבין אישור של עורך דין?

נוטריון מאשר שההעתק נאמן למקור רק אחרי שהמקור הוצג לפניו והוא השווה ביניהם, כאמור בסעיף 12 לחוק הנוטריונים. חותמת "העתק מתאים למקור" של עורך דין מתקבלת לפי נהלי הרישום רק בבקשה לרישום הערת אזהרה.

כמה זמן יכול יורש לדחות את רישום הירושה?

בית המשפט לא קבע פרק זמן, ואמר שיש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה זה, המתנה של 10 שנים נחשבה אשם תורם בשיעור של 20%.

תחום: נוטריון וירושה (אישור נוטריוני להעתק צו ירושה ורישום ירושה במקרקעין)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: רע"א 299/24 חיים דויטש נ' זיו מלך (16.9.2025); כב' הנשיא יצחק עמית, כב' השופט אלכס שטיין וכב' השופט יחיאל כשר.

ראו גם: שירותי נוטריון בירושלים

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.