באיזה בית משפט תידון התנגדות לביצוע תביעה בהוצאה לפועל?

כאשר בהסכם בין הצדדים נקבע מקום שיפוט, ההתנגדות לביצוע תתברר בבית המשפט שעליו הסכימו, גם אם רשם ההוצאה לפועל העביר אותה תחילה לבית משפט אחר. בית המשפט העליון הבהיר שהכלל המיוחד לתביעות בשל "סחר ברשת האינטרנט", הגובר על תניית שיפוט, חל רק על התקשרות שבוצעה בהזמנה מקוונת באתר האינטרנט של הספק, ולא על הסכם שנחתם בדואר אלקטרוני.

קרא עוד

הרקע: עמלה על החזרי מס ותניית שיפוט בתל אביב

ביום 26.9.2024 הגישה חברת א.ש. מיטב פיננסים בע"מ ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב נגד לקוח, בגין עמלה שלטענתה הגיעה לה לפי הסכם לטיפול בהחזרי מס. הלקוח הגיש התנגדות לביצוע וביקש שהדיון יתקיים בבית משפט השלום בירושלים, מקום מגוריו ומגורי העדים. ביום 27.10.2024 העבירה לשכת ההוצאה לפועל את ההתנגדות לבירור בבית משפט השלום בירושלים.

בהסכם נקבע שבתי המשפט המוסמכים "יהיו בתי המשפט בתל אביב בלבד". ביום 16.1.2025 ביקשה החברה להעביר את הדיון, ובית משפט השלום בירושלים הורה ביום 2.2.2025 להעביר את ההליך לבית משפט שלום במחוז תל אביב. הלקוח טען שמדובר בעסקה שנעשתה כולה ברשת האינטרנט, ולכן לפי תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, יש לדון בה במקום מגוריו. עוד טען שאחרי שההתנגדות הועברה מההוצאה לפועל, בית המשפט אינו רשאי להעביר אותה פעם נוספת. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ביום 13.3.2025 את בקשת רשות הערעור שלו, והוא פנה לבית המשפט העליון.

מה קבע בית המשפט העליון על העברת ההתנגדות ועל תניית השיפוט

את פסק הדין כתב השופט יחיאל כשר, והנשיא עמית והשופט גרוסקופף הסכימו. משום שהשאלות על תקנה 7(ב) טרם הוכרעו בפסיקת העליון, הבקשה נדונה כערעור, והערעור נדחה:

• הכלל "לא יעבירנו עוד" שבסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט חל רק על עניין שהועבר לפי סעיף 79(א) לאותו חוק. העברת ההתנגדות מלשכת ההוצאה לפועל נעשתה מכוח סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל, ולכן בית המשפט שאליו הועברה רשאי להעביר אותה לבית משפט אחר, אם אינה בסמכותו המקומית.

• תקנה 7(ב), החלה על תביעה "בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט", גוברת על כל ההסדרים שבתקנה 7(א), ובהם תניית שיפוט מוסכמת.

• "סחר ברשת האינטרנט" הוא התקשרות שבוצעה בהזמנה מקוונת באתר האינטרנט שמפעיל הספק, בלי קשר לשאלה אם הלקוח והספק הם עסקים או אנשים פרטיים. בנוסף, נושא העסקה צריך להיות נעדר זיקה מובהקת למקום גאוגרפי מסוים; עסקה במקרקעין, למשל, אינה נכנסת לגדר התקנה.

• ההסכם בתיק נחתם בחתימה דיגיטלית בדואר אלקטרוני ולא באתר החברה. לכן חלה תקנה 7(א), תניית השיפוט גוברת, וההליך ממשיך בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.

בית המשפט ציין שהקריטריונים המצמצמים שגיבשו הערכאות הדיוניות לתחולת תקנה 7(ב) אינם עולים בקנה אחד עם תכליותיה, ושהמבחן החדש עשוי לשנות מעט מהמגמה שהתגבשה בפסיקה. פרשנות המונח "פרסום ברשת האינטרנט" נותרה לעת מצוא. לא נפסקו הוצאות.

המשמעות המעשית לזוכים ולנושים

נושה שמגיש תביעה על סכום קצוב להוצאה לפועל צריך להביא בחשבון שהתנגדות של החייב תעבור לבירור בבית משפט, ושמקום הדיון ייקבע לפי כללי הסמכות המקומית. תניית שיפוט בהסכם שנחתם בדואר אלקטרוני או על נייר תכובד בדרך כלל. לעומת זאת, כשההתקשרות נעשתה בהזמנה באתר האינטרנט של העסק, תניית השיפוט לא תגבר, ועוסק שתובע לפי תקנה 7(ב) יוכל להגיש את התביעה רק במקום מגוריו או עסקו של הנתבע.

גם אם רשם ההוצאה לפועל העביר את ההתנגדות לבית משפט שאינו המוסכם, הזוכה רשאי לטעון להיעדר סמכות מקומית בפני בית המשפט שאליו הועברה. בתיק זה החברה העלתה את הטענה בבקשה שהגישה לבית משפט השלום בירושלים, והיא התקבלה בכל הערכאות. בתיקי גבייה מסוג זה, מפתיחת התיק בלשכה ועד הדיון בהתנגדות, עו"ד ראובן ביטון מלווה זוכים בהליכי הוצאה לפועל.

שאלות נפוצות

לאן עוברת התנגדות שחייב הגיש לביצוע תביעה על סכום קצוב?

רשם ההוצאה לפועל מעביר אותה לבירור בבית משפט, מכוח סעיף 81א1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל ותקנה 109ט(א) לתקנות ההוצאה לפועל. בית המשפט שאליו הועברה רשאי להעביר אותה הלאה, אם אינה בסמכותו המקומית.

האם תניית שיפוט בהסכם מחייבת גם בדיון בהתנגדות?

כן, כאשר העסקה אינה "סחר ברשת האינטרנט". במקרה זה נקבע שהסכם שנחתם בדואר אלקטרוני אינו כזה, ולכן תניית השיפוט בתל אביב גברה על מקום מגוריו של החייב.

מתי עסקה נחשבת "סחר ברשת האינטרנט"?

כאשר הלקוח התקשר בהזמנה מקוונת באתר האינטרנט של הספק, ונושא העסקה אינו קשור באופן מובהק למקום גאוגרפי מסוים. בעסקה כזו מקום השיפוט נקבע לפי תקנה 7(ב), גם אם בהסכם נקבע אחרת.

תחום: הוצאה לפועל (ביצוע תביעה על סכום קצוב, התנגדות לביצוע וסמכות מקומית)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: רע"א 42010-03-25 דוד מיר נ' א.ש. מיטב פיננסים בע"מ (30.7.2026); כב' הנשיא יצחק עמית, כב' השופט עופר גרוסקופף וכב' השופט יחיאל כשר.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.