top of page

האם אפשר לכפות טיפול רפואי על אדם כשיר שלא מונה לו אפוטרופוס?

תמונת הסופר/ת: ראובן ביטון, עו"ד ונוטריון
ראובן ביטון, עו"ד ונוטריון
27 באוק׳
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 2 בנוב׳


בית המשפט העליון קבע שבלי מקור סמכות בחוק אין לכפות טיפול רפואי על אדם כשיר שלא מונה לו אפוטרופוס, גם כאשר הרופאים סבורים שהסירוב מסכן אותו. במקרה שנדון, המדינה לא הצליחה להצביע על מקור סמכות לכפות על אישה בסוף הריונה בדיקה גניקולוגית וניתוח קיסרי בניגוד לרצונה, ולכן ערעורה התקבל.

הרקע: בקשה דחופה לטיפול כפוי בשלהי הריון

המבקשת, אם לחמישה ילדים, עברה בעבר ארבעה ניתוחים קיסריים. בפסק הדין צוין שהדעה הרפואית המקובלת היא שאחרי שני ניתוחים קיסריים אין מקום ללידה טבעית. ביום 26.7.2024 התקבל דיווח מארגון "איחוד הצלה" שלפיו היא מבקשת ללדת בבית באופן שיסכן אותה ואת עוברה. ביום 31.7.2024 ניתנה חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה היא יציבה ובריאה בנפשה ו"מבטאת כושר לקבלת החלטות תקין ואחראי בנוגע ללידה הקרובה".

ביום 1.8.2024 פנתה באת כוח היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בבקשה דחופה לפי סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. ביום 14.8.2024 ניתן צו שהורה למשטרה למצוא את המבקשת ולהביאה לבית החולים, ולצוותים הרפואיים לתת לה כל טיפול שיידרש, אף בניגוד לרצונה, לרבות ניתוח קיסרי. ביום 21.8.2024 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשתה לעכב את ביצוע הצו, והיא פנתה לבית המשפט העליון.

בדיון שהתקיים ביום 25.8.2024 החליטו השופטים לדון בבקשה כבערעור, קיבלו אותו והורו על עיכוב ביצוע שתי ההחלטות, ואת הנימוקים דחו למועד מאוחר יותר. ביום 27.8.2024 הודיע בא כוחה של המבקשת שילדה בן בלידה טבעית. אף שהעניין הפך לתיאורטי, בית המשפט פרסם את נימוקיו בקצרה.


מה קבע בית המשפט על מקור הסמכות לכפות טיפול

את פסק הדין כתב השופט יצחק עמית, והשופטים כשר ורונן הסכימו. השופטים יצאו מהנחה שהמבקשת כשירה לקבל החלטות ושלידה טבעית מסכנת עד מאוד אותה ואת העובר, ובחנו את מקורות הסמכות שהמדינה הציגה:

  • סעיף 68(ב) לחוק מאפשר להורות על ניתוח או טיפול רפואי בקטין או באדם שמונה לו אפוטרופוס, ולפי סעיף 68(ג) גם באדם שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס. כאן חוות הדעת הפסיכיאטרית הראתה בבירור שהמבקשת אינה במצב שמצריך מינוי אפוטרופוס, ולכן הסעיף אינו חל.

  • סעיף 15(1) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, חל רק כאשר מצב המטופל אינו מאפשר לקבל את הסכמתו מדעת, וזה לא היה המצב. גם סעיף 15(2) אינו חל, משום שהמבקשת הבהירה שהיא רוצה להותיר את הבחירה בידיה, ואין יסוד סביר להניח שתסכים בדיעבד.

  • חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998, אינו יכול לשמש מקור סמכות לכפיית ניתוח קיסרי בניגוד לעמדת היולדת.

  • לעובר אין אישיות משפטית לפי סעיף 1 לחוק. הסמכות שבסעיף 33(א)(6) למנות אפוטרופוס לעובר נועדה לשמור על אינטרסים, כמו זכות ירושה או תביעת נזיקין, שיקומו לו לאחר הולדתו, ולא להגן על התפתחותו עד הלידה בניגוד לרצון האם.

בית המשפט הבחין בין המקרה לבין פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר ניתוח קיסרי בניגוד לעמדת היולדת: שם קבעה הפסיכיאטרית שהיולדת אינה מסוגלת להפעיל שיקול דעת, ואילו כאן חוות הדעת קבעה את ההפך. רשות הערעור ניתנה והערעור התקבל. בשל התנהלות המבקשת בערכאות הקודמות לא נפסקו הוצאות.


המשמעות המעשית למטופלים ולבני משפחתם

פסק הדין מבהיר שבית המשפט לענייני משפחה אינו יכול להורות על טיפול כפוי באדם בגיר וכשיר רק משום שהסירוב נראה מסוכן. הכלי שבסעיף 68 לחוק עומד לרשות בית המשפט כשמדובר בקטין, באדם שמונה לו אפוטרופוס או באדם שאפשר למנות לו אפוטרופוס, ולכן בהליכים כאלה חוות הדעת על כשירותו של האדם עשויה להכריע את התוצאה.

חוק זכויות החולה, כפי שצוטט בפסק הדין, מזכיר לצד האפוטרופוס גם את מיופה הכוח ואת מקבל ההחלטות הזמני, שהסכמתם או התנגדותם רלוונטיות כאשר המטופל אינו יכול לתת הסכמה מדעת. מי שרוצה להסדיר מראש מי יחליט בשמו בענייני בריאות, או בן משפחה שעומד בפני בקשה למינוי אפוטרופוס, יכול להיעזר בעו"ד ראובן ביטון בהליכי אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך.


שאלות נפוצות

מה צריך כדי שבית המשפט יורה על טיפול רפואי לפי סעיף 68 לחוק?

לפי סעיף 68(ב), בית המשפט צריך להשתכנע על פי חוות דעת רפואית שהטיפול דרוש לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם שמונה לו אפוטרופוס, לאחר ששקל את רצונו, את חשיבות הטיפול, את נחיצותו ואת דחיפותו.


האם סירוב לטיפול מסוכן מעיד בהכרח על חוסר כשירות?

לא בהכרח. במקרה זה חוות דעת פסיכיאטרית קבעה שהמבקשת כשירה לקבל החלטות, ועל בסיסה נקבע שאינה במצב שמצריך מינוי אפוטרופוס.


למה נועד מינוי אפוטרופוס לעובר?

סעיף 33(א)(6) לחוק מאפשר למנות אפוטרופוס לעובר כדי לשמור על אינטרסים רכושיים ואחרים שיקומו לו לאחר הולדתו, כמו זכות ירושה או תביעת נזיקין. לפי פסק הדין, אין בו סמכות להגן על התפתחות העובר בניגוד לרצון האם.


תחום: אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך (כפיית טיפול רפואי, סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: בע"מ 55975-08-24 פלונית נ' משרד הרווחה, לשכה משפטית ירושלים (9.9.2024); כב' השופט יצחק עמית, כב' השופט יחיאל כשר וכב' השופטת רות רונן.


האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.

תגובות


צרו קשר: 072-276-4060

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

1000_F_273138760_jL7n1Ps5quOkPr40dk2MQrejlvyEX976.jpg

צדק אינו רק מטרה
הוא האחריות של כל דור להבטיח את קיומו

לקבלת ייעוץ משפטי, השאירו פרטים ונחזור אליכם

bottom of page