האם אישה רשאית להשתמש בעוברים מוקפאים אחרי פרידה?
בנסיבות חריגות, כן. בית המשפט העליון התיר לאישה להשתמש בשלושה עוברים מוקפאים שנוצרו מזרעו של בן זוגה לשעבר, למרות התנגדותו, משום שהסתיר ממנה את ספקותיו לפני ההפריה, כשהעוברים היו בבחינת ההזדמנות האחרונה שלה להורות גנטית. ההכרעה ניתנה ברוב דעות, וההוראות המעשיות ליישומה טרם ניתנו.
קרא עוד
הרקע: שימור פוריות בחירום ושלוש ביציות בלבד
האישה והגבר ניהלו קשר זוגי בלי להינשא. בשנת 2015 התגלה אצל האישה גידול ממאיר, ולפני טיפולים כימותרפיים הומלץ לה על שימור פוריות. ביום 12 בנובמבר 2015 נפגשו השניים עם רופא ביחידת הפוריות של המרכז הרפואי סורוקה, שהמליץ להפרות מחצית מהביציות ולהקפיא את מחציתן בלי הפריה. ביום 17 בנובמבר 2015 חתמו לפני עורך דין על "תצהיר" שנוסחו נמסר להם בבית החולים, ולפיו לאחר החדרת העוברים לרחם האישה לא ניתן יהיה לסגת מההסכם באורח חד צדדי.
ביום 23 בנובמבר 2015 נשאבו שלוש ביציות תקינות בלבד, ולפי ההמלצה הרפואית העדכנית הופרו שלושתן בזרעו של בן הזוג והוקפאו. זמן קצר לאחר מכן הופסק סבב שאיבה נוסף בשל הידרדרות במצבה, וביום 20 ביולי 2016 נכרת רחמה. באוגוסט 2016 הודיע בן הזוג על סיום הקשר. מאז נישא ונולדו לו שני ילדים, ואילו האישה נותרה בלי ילדים, והשימוש בעוברים בהליך פונדקאות הוא האפשרות היחידה שנותרה לה להורות גנטית.
בתביעה שהגישה ביום 22 בנובמבר 2020 התיר לה בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, ביום 6 במרץ 2024, להשתמש בעוברים. ביום 26 בנובמבר 2024 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ברוב דעות, את ערעורו של בן הזוג. בתצהיר עדותו תיאר בן הזוג שכבר ברגע מסירת הזרע חש שיחסיהם "התערערו", ושיתף בכך את אמו, אך לא את בת זוגו.
מה קבע בית המשפט על העוברים המוקפאים
ניתנה רשות ערעור, והערעור התקבל ברוב של שניים נגד אחת. פסק הדין של בית המשפט המחוזי בוטל, והאישה תוכל להשתמש בעוברים המוקפאים.
לפי דעת הרוב, לפני ההפריה חלה על בן הזוג חובת גילוי. הוא ידע שקיים סיכון ממשי ששלוש הביציות הן ההזדמנות האחרונה שלה, ובכל זאת שתק על ספקותיו. שתיקתו יצרה מצג, היא הסתמכה עליו ושינתה את מצבה לרעה באופן שאינו הפיך, ולכן הוא מושתק מלהתנגד לשימוש בעוברים.
אחת משתי השופטות בדעת הרוב הוסיפה שהתנהגותו אחרי החתימה שינתה את ההסכמות ביניהם, בין השאר משום שלאחר שנודע על כריתת הרחם עודד אותה בכך שאפשר להשתמש בעוברים בפונדקאות. השופט השני ברוב לא קיבל נימוק זה, וביסס את מסקנתו על ההשתק בלבד.
בחוות הדעת העיקרית נקבע שסוגיית הפונדקאות משנית, ושהסעיף בתצהיר שלפיו העוברים מיועדים לרחמה של האישה שיקף את התכנית באותה עת, ולא שלילה גורפת של פונדקאות.
היועצת המשפטית לממשלה הציעה מתווה שבו האישה תהיה "אם מיועדת יחידה" וזיקת ההורות של בן הזוג תנותק. לבן הזוג ניתנו 14 יום להבהיר את עמדתו למתווה, ורק אחר כך יינתנו ההוראות האופרטיביות. לא נפסקו הוצאות.
שופטת המיעוט הייתה דוחה את הערעור. לדעתה התצהיר הוא חוזה מחייב שקבע הסדר של הסכמה נמשכת, כל צד רשאי לחזור בו עד להחדרת העוברים, ואין להטיל חובה משפטית לגלות לבטים פנימיים במערכת יחסים זוגית. עוד ציינה שבעת ההפריה תוכנן סבב שאיבה נוסף, ולכן לא הוכח שמי מהצדדים ראה בה הזדמנות אחרונה.
המשמעות המעשית לבני זוג בטיפולי פוריות
ההכרעה אינה קובעת שכל אחד מבני הזוג רשאי להשתמש בעוברים משותפים בלי הסכמת השני. היא נשענת על צירוף נסיבות חריג: עוברים שהם ההזדמנות האחרונה להורות גנטית, וספקות שהוסתרו עוד לפני ההפריה. עם זאת, היא מלמדת שגם תצהיר בנוסח שבית החולים מגיש לחתימה אינו בהכרח סוף פסוק. בחוות הדעת העיקרית הומלץ שהמסמכים לבני זוג בהפריה חוץ גופית יחייבו אותם לבחור במפורש אם אפשר יהיה להשתמש בעוברים גם בלי הסכמה משותפת.
בני זוג שנכנסים יחד להליך של שימור פוריות, נשואים או לא, יכולים להסדיר מראש בכתב מה ייעשה בעוברים אם ייפרדו. במשרד, עו"ד ראובן ביטון מלווה בני זוג בהסכמים כאלה ובסכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה.
שאלות נפוצות
מה קבע התצהיר שעליו חתמו בני הזוג לפני ההפריה?
לפי התצהיר, לאחר החדרת העוברים לרחם האישה לא ניתן לסגת מההסכם באורח חד צדדי. השופטים הבינו מכך שעד שלב ההחדרה כל צד רשאי לחזור בו, ונחלקו בשאלה אם בן הזוג מושתק מלממש זכות זו.
למה נקבע שבן הזוג לשעבר מושתק מלהתנגד?
לפי דעת הרוב, לפני ההפריה כבר קיננו בו ספקות ממשיים לגבי הסכמתו העתידית, והוא ידע שיש סיכון ממשי שאלה הביציות האחרונות שלה. הוא שתק, והיא הפרתה את ביציותיה בזרעו והעמידה בכך את הורותה הגנטית על הסכמתו.
האם בן הזוג לשעבר ייחשב לאב של הילד שייוולד?
השאלה טרם הוכרעה. היועצת המשפטית לממשלה הציעה מתווה שבו האישה תהיה אם מיועדת יחידה וזיקת ההורות שלו תנותק, ובית המשפט נתן לו 14 יום להודיע את עמדתו לפני מתן ההוראות האופרטיביות.
תחום: דיני משפחה (הפריה חוץ גופית, עוברים מוקפאים אחרי פרידה, השתק מחמת שתיקה)
ערכאה: בית המשפט העליון
מקורות: בע"מ 57929-12-24 פלונית נ' פלוני (29.1.2026); כב' השופטת דפנה ברק-ארז, כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ וכב' השופט יחיאל כשר.
האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.





תגובות