האם עירייה רשאית להתקשר במיזם משותף בלי מכרז?

לא, כאשר ההתקשרות אינה עומדת בתנאי הפטור ממכרז שנקבעו בתקנות העיריות (מכרזים). בית המשפט העליון קבע כי עירייה אינה רשאית להישען על הפטור ממכרז למיזם משותף שנקבע להתקשרויות המדינה, וכי היא אינה מוסמכת ליצור לעצמה, בנוהל פנימי, חריג או פטור מחובת מכרז. בכך אושר ביטול נוהל המיזמים המשותפים של עיריית ירושלים.

קרא עוד

הרקע: נוהל "מיזמים ופעולות משותפות" של עיריית ירושלים

עיריית ירושלים הפעילה את נוהל מס' 09.04.11 "מיזמים ופעולות משותפות". לפי סעיף 1 לנוהל, מטרתו ליישם ברשות המקומית את הפטור ממכרז למיזם משותף שנקבע להתקשרויות המדינה בתקנה 3(30) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, כלומר לאפשר לעירייה להתקשר בלי מכרז כאשר צד נוסף משקיע במיזם לפחות 50 אחוזים מעלותו.

לעומת זאת, תקנה 3(14) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, מגבילה את הפטור למיזם משותף ללא כוונת רווח להתקשרות עם מלכ"ר שהעירייה מחזיקה לפחות 40% מהונו או מכוח ההצבעה בו, או שבכוחה למנות לפחות 40% מחברי הגוף המנהל שלו. הפטור כפוף גם למגבלות נוספות, ובהן הדרישה שהמלכ"ר יתרום ממקורותיו לפחות מחצית מעלות ביצוע המיזם.

סיעת התעוררות בירושלים ואדיר שוורץ עתרו נגד הנוהל. ביום 3.8.2023 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) את העתירה. נקבע כי עירייה אינה רשאית להתבסס על הוראות פטור שנקבעו להתקשרויות המדינה, גם לא בדרך של היקש או פרשנות מרחיבה, וכי אין לבסס את הנוהל על הסמכות הכללית שבסעיפים 249(2) ו־249(31) לפקודת העיריות, שכן הדבר ירוקן מתוכן את חובת המכרז הפומבי שבסעיף 197 לפקודה. בית המשפט ציין כי מכוח הנוהל הועברו לגופים פרטיים בלי מכרז עשרות מיליוני ש"ח, והורה, לפי דוקטרינת הבטלות היחסית, כי הביטול ייכנס לתוקף ביום 15.10.2023.

מה קבע בית המשפט העליון לגבי פטור ממכרז למיזם משותף

העירייה טענה בערעור כי לביטול הנוהל השלכות רוחב עליה ועל עיריות נוספות, כי מדובר בביצוע עצמי של העירייה בשיתוף הציבור, וכי הנוהל משקף את עקרונות הפרסום, השוויון והשקיפות של דיני המכרזים. משרד הפנים תמך בעמדת העותרים. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואימץ את פסק הדין של בית המשפט המחוזי מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עיקרי הקביעות:

• העירייה חייבת לפעול לפי עקרון חוקיות המינהל, והיא אינה מוסמכת ליצור חריג או פטור מחובת מכרז בניגוד לדיני המכרזים של הרשויות המקומיות.

• הכרעת בית המשפט המחוזי מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה, ובערעור לא הייתה התמודדות של ממש עם הקביעה שהנוהל נעדר בסיס חוקי.

• התקשרויות של העירייה הפטורות ממכרז מכוח תקנות העיריות ובתנאים הקבועים בהן אינן נפגעות מפסק הדין.

• הטענה שהעירייה פעלה תחת "עינו הפקוחה" של משרד הפנים לא הועילה לה. מכתב שר הפנים מיום 29.6.2023, שהנחה לבחון תיקון של תקנות העיריות בדומה לתקנה 3(30), אינו מקור סמכות. בחלוף למעלה משלוש שנים התקנות לא תוקנו, ו"אין בכוונה כללית לבחון את הצורך בשינוי חקיקה כדי להקים מקור סמכות".

פסק הדין ניתן בשם ההרכב כולו, ולא נכתבו בו דעות נפרדות. הערעור נדחה, והעירייה חויבה בהוצאות המשיבים 1 ו־2 בסך 20,000 ש"ח.

המשמעות המעשית לגופים המתקשרים עם רשויות מקומיות

עמותה, חברה או גוף אחר שמבקש לשתף פעולה עם עירייה במיזם משותף צריך לבדוק מראש אם ההתקשרות נכנסת לאחד הפטורים שבתקנות העיריות (מכרזים) ועומדת בכל תנאיו. השקעה של מחצית מעלות המיזם אינה מספיקה כשלעצמה, ונוהל פנימי של העירייה אינו יכול להחליף את הוראות הדין. התקשרות שנעשתה בלי בסיס חוקי חשופה לביטול, כפי שקרה כאן בעקבות העתירה של סיעת התעוררות בירושלים ואדיר שוורץ.

מנגד, מי שסבור שעירייה העבירה כספים או זכויות בלי מכרז ובלי פטור מתאים יכול לבחון הגשת עתירה מנהלית. עו"ד ראובן ביטון מלווה גופים ויחידים בעתירות מנהליות ובהליכי מכרזים מול רשויות מקומיות.

שאלות נפוצות

האם עירייה יכולה להסתמך על הפטורים ממכרז שנקבעו למדינה?

לא. נקבע כי עירייה צריכה להתבסס על הפטורים שבתקנות העיריות (מכרזים) ולא על הפטורים שבתקנות חובת המכרזים, גם לא בדרך של היקש או פרשנות מרחיבה.

האם פסק הדין פוסל כל התקשרות של עירייה בלי מכרז?

לא. בית המשפט ציין כי התקשרויות הפטורות ממכרז מכוח תקנות העיריות ובתנאים הקבועים בהן אינן נפגעות מפסק הדין.

האם כוונה של משרד הפנים לתקן את התקנות מכשירה נוהל כזה?

לא. בית המשפט קבע שכוונה כללית לבחון שינוי חקיקה אינה מקימה מקור סמכות כל עוד התיקון לא נעשה.

תחום: משפט מנהלי (מכרזים ורשויות מקומיות)

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים

מקורות: עע"ם 223/24 עיריית ירושלים נ' סיעת התעוררות בירושלים (28.9.2026); כב' הנשיא יצחק עמית, כב' השופט עופר גרוסקופף וכב' השופט אלכס שטיין.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.