מי צריך להוכיח את השכר הראוי לעובדים בזמן עיצומים?

על המעסיק. מעסיק שמשלם לעובדים שכר ראוי בזמן עיצומים, במקום השכר המלא, צריך להוכיח על מה ביסס את שיעור ההפחתה, ואמירה כללית שהופעל שיקול דעת מקצועי אינה מספיקה. בית המשפט העליון דחה עתירה של הממונה על השכר במשרד האוצר, והותיר על כנו פסק דין שביטל הפחתה של עד 15% משכר המורים בחודשי העיצומים של 2024.

קרא עוד

הרקע: עיצומי המורים והוראת הממונה על השכר

ביום 28 בפברואר 2022 פקע ההסכם הקיבוצי בין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות לבין השלטון המקומי, ובליווי הממונה על השכר במשרד האוצר התנהל משא ומתן על הסכם חדש. במרץ 2024 הכריז ארגון המורים על צעדים ארגוניים: המורים לא מסרו ציונים, אף שקיימו מבחנים ונתנו לתלמידים הערכה מילולית, לא קיימו פעילויות אחרי השעה 15:30, ולא קיימו פעילויות מחוץ לבית הספר וטקסים.

ביום 9 באפריל 2024 הורה הממונה לשלם למורים שנקטו עיצומים שכר ראוי, ולכל פעולה שלא בוצעה הצמיד שיעור הפחתה: 5% לכל כיתה בגין אי מתן ציון מגן, 3% בגין ציון מתכונת, 2.5% לכל טיול שבוטל ולכל אסיפת הורים שלא התקיימה, ועוד. סך ההפחתה לחודש הוגבל לשיעור של 15%. ביום 7 במאי 2024 פנה ארגון המורים לבית הדין הארצי לעבודה, וביום 23 במאי 2024 ניתן צו מניעה זמני, כך שההפחתה לא בוצעה בפועל.

ביום 26 בספטמבר 2024 נחתם הסכם קיבוצי חדש לתקופה שעד 31 באוגוסט 2028, אך הוא לא עסק בשכר של חודשי העיצומים. ביום 29 בינואר 2025 קבע בית הדין הארצי ששכר ראוי אינו פרס ואינו עונש, ושהנטל להוכיח את שיעורו מוטל על המעסיק. לפי פסק הדין, המדינה לא עשתה כל מאמץ להראות שההפחתות אינן שרירותיות, ולכן בוטלה הוראת הממונה ונקבע שישולם למורים שכר הסכמי מלא על חודשי העיצומים. ביום 4 בספטמבר 2025, כתשעה חודשים אחר כך, הגיש הממונה עתירה לבג"ץ.

מה קבע בית המשפט על נטל ההוכחה של המעסיק

פסק הדין נכתב בידי השופט יחיאל כשר, והעתירה נדחתה על הסף בהיעדר עילה להתערבות. בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, והוא מתערב רק כאשר נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, וגם שיקולי הצדק מחייבים זאת. בפסק הדין הובהר:

• הטלת הנטל על המעסיק אינה חידוש. היא נשענת על פסיקה ותיקה ועקבית של בית הדין הארצי, מעניין ארגון המורים משנת 2004 ועד עניין נמל אשדוד משנת 2017, ושם הנטל לא הוטל על המעסיק משום שהוא יזם את ההליך.

• גם אילו היה בכך חידוש, מדובר בשאלה שבליבת סמכותו ומומחיותו של בית הדין הארצי, ושתי האפשרויות, נטל על יוזם ההליך או נטל על המעסיק, הן מסקנות משפטיות שיש להן הצדקות.

• שיעור השכר הראוי הוא קביעה עובדתית. ההחלטה אם לערוך אומדנה לפי סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 או לפי סעיף 37ג לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, ואם למנות מומחה, היא החלטה דיונית שבשיקול דעתו של בית הדין.

• בית המשפט לא שוכנע שהותרת פסק הדין תעודד שימוש עודף בעיצומים, שכן כל שנקבע הוא שהמעסיק צריך להוכיח את הביסוס לשיעור השכר הראוי.

הקושי לכמת שכר ראוי כשהעיצומים נוגעים לפעולות שאורכות זמן קצר אך השפעתן ניכרת הושאר בצריך עיון. המדינה לא העלתה טענה זו בבית הדין הארצי, ובית המשפט ציין שתוכל לעורר אותה בהליך עתידי. הממונה חויב בהוצאות ארגון המורים בסך 10,000 ש"ח.

המשמעות המעשית למעסיקים ולארגוני עובדים

מעסיק רשאי להחליט בעצמו על תשלום שכר ראוי בזמן עיצומים בלי לפנות קודם לבית הדין, כפי שהבהיר בית הדין הארצי כבר בהחלטה על הצו הזמני. אלא שהחלטה כזו חשופה לביקורת שיפוטית, ובה יידרש המעסיק להציג אמות מידה אובייקטיביות שעליהן נשען כל שיעור הפחתה. במקרה הזה, טבלת אחוזים בלי הסבר מבוסס לאופן קביעתה הובילה לביטול ההוראה ולתשלום שכר מלא.

לעובדים ולארגוני עובדים, ההכרעה מאשרת שאפשר לפנות לבית הדין לעבודה נגד הפחתה כזו, לרבות בבקשה לסעד זמני. בסכסוכי שכר מסוג זה, עו"ד ראובן ביטון מייצג מעסיקים ועובדים בבתי הדין לעבודה.

שאלות נפוצות

האם מעסיק חייב לפנות לבית הדין לפני שהוא מפחית שכר בגלל עיצומים?

לפי בית הדין הארצי, הבחירה אם לפנות לבית הדין מסורה למעסיק. לעובדים ולארגון העובדים נשמרת הזכות לפנות לבית הדין לעבודה לביקורת שיפוטית על ההחלטה, לרבות לסעד זמני.

מה קיבלו המורים בסופו של דבר על חודשי העיצומים?

בית הדין הארצי ביטל את הוראת הממונה וקבע שישולם להם שכר הסכמי מלא על חודשי העיצומים, ובג"ץ לא התערב בכך. השלטון המקומי הודיע עוד קודם שאינו עומד על תשלום שכר ראוי, כמחווה של רצון טוב.

באילו מקרים מתערב בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה?

רק במקרים חריגים, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ושיקולי צדק שמחייבים התערבות.

תחום: דיני עבודה (שכר ראוי בזמן עיצומים, נטל ההוכחה)

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

מקורות: בג"ץ 12142-09-25 הממונה על השכר במשרד האוצר נ' בית הדין הארצי לעבודה (9.2.2026); כב' הנשיא יצחק עמית, כב' השופט יחיאל כשר וכב' השופטת רות רונן.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.