מה קורה כשמוגשות שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא נגד אותה חברה?

בית המשפט צריך להכריע בהקדם אם לאחד את ההליכים, למחוק אחד מהם או לצרף או להחליף מייצגים, ורק אחר כך להמשיך בהליכים. בית המשפט העליון קבע כי בקשה לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות צריכה לקבל קדימות, משום שהשארתה תלויה ועומדת עלולה ליצור "מירוץ לתחתית" בין המייצגים על חשבון חברי הקבוצה. בתיק שנדון, נגד חברת החשמל בעניין נגישות מוני חשמל לאנשים עם מוגבלות, בוטלה מחיקתה של אחת מבקשות האישור.

קרא עוד

הרקע: שתי בקשות אישור נגד חברת החשמל בהפרש של יום

ביום 6.9.2023 הגיש שמעון טואיטו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת החשמל. נטען כי כשהחברה מחייבת לקוחות לפי הערכה, עם אפשרות לקרוא את המונה ולדווח בעצמם, היא מפלה בעלי מוגבלויות שאינם יכולים לקרוא את המונה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולתקנות הנגישות לשירות. למחרת, ביום 7.9.2023, הגיש ששון עוזר בקשת אישור שהתמקדה בהנגשת מוני החשמל במרחב הציבורי של בתים משותפים, וביקש גם צו להנגשתם.

הבקשה השנייה הועברה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וחברת החשמל ביקשה למחוק אחת מהן. במקום להכריע, הופנו הצדדים לגישור נפרד בכל הליך. בהליך של עוזר הוגש ביום 10.7.2025 הסדר פשרה, שלפיו בעלי מוגבלויות יקבלו הנחה של 50 ש"ח מתעריף התקנת מונה חכם, שעלותו 286 ש"ח כולל מע"מ, וההתקנה תיעשה בתוך פרק זמן מוגדר. ביום 17.8.2025 מחק בית המשפט המחוזי את בקשת האישור של טואיטו, בין היתר משום שהגדרת הקבוצה בה צרה יותר ומשום שהבקשה האחרת נתמכה בחוות דעת מומחה.

מה קבע בית המשפט העליון

בדיון בערעור הסכימה חברת החשמל שאם לא תושג פשרה, הערעור יתקבל. ביום 21.4.2026 הודיעו טואיטו וחברת החשמל שהגיעו להסדר, ולכן הערעור התקבל: המחיקה בוטלה, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינת ההסדר לפי החוק. לצד זאת, בית המשפט העליון הבהיר כיצד יש להפעיל את סעיף 7 לחוק:

• כשמוגשים כמה הליכים ייצוגיים באותו עניין, ההליך המאוחר מועבר לבית המשפט שבו הוגש ההליך הראשון, ושם מוחלט אם לצרף את ההליכים, למחוק אחד מהם כולו או מקצתו, או לצרף או להחליף מייצגים.

• השיקול המנחה הוא "שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר", לצד השלב שבו מצוי כל הליך, יעילות הדיון והכוונת התנהגות הצדדים.

• בקשה לפי סעיף 7 צריכה לקבל קדימות ולהיות מוכרעת לפני שההליכים נמשכים. אחרת עלול להיווצר "מירוץ לתחתית": מייצגים עלולים לוותר על חשבון הקבוצה כדי לזכות בבכורה, והנתבע עלול לנצל את המצב ולהעדיף את ההליך המסוכן פחות מבחינתו.

• לכן לא היה מקום להפנות את הצדדים לגישור נפרד לפני ההכרעה בבקשת המחיקה. בית המשפט הדגיש שאינו קובע שכך אירע בתיק זה, אלא מתריע מפני הקשיים.

לא ניתן צו להוצאות, והעירבון הושב.

המשמעות המעשית לחברי הקבוצה ולמגישי תביעות ייצוגיות

פסק הדין מחזק את ההגנה על חברי הקבוצה: כשכמה מייצגים תובעים באותו עניין, ההכרעה מי ינהל את ההליך צריכה להתקבל בהתחלה, ולא אחרי שהמייצגים כבר התחרו ביניהם בוויתורים. מי שמגיש בקשת אישור, וגם חברה שנתבעת בכמה הליכים מקבילים, צריכים להביא בחשבון שלפי פסק הדין, בקשה לפי סעיף 7 צריכה להיות מוכרעת לפני שמתקדמים בגישור או בפשרה, ושההחלטה מתקבלת לפי טובת הקבוצה.

עו"ד ראובן ביטון מטפל בתובענות ייצוגיות, בהגשת בקשות אישור ובהסדרי פשרה.

שאלות נפוצות

מה קורה כשמוגשות שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית באותו נושא?

לפי סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ההליך המאוחר מועבר לבית המשפט שבו הוגש ההליך הראשון, ושם מוחלט אם לצרף את ההליכים, למחוק אחד מהם או לצרף או להחליף מייצגים.

מה השיקול המרכזי בבחירה בין בקשות אישור מקבילות?

שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, לצד שיקולים כמו השלב שבו מצוי כל הליך ויעילות הדיון.

מתי צריך להכריע בבקשה לפי סעיף 7?

לפי פסק הדין, ההכרעה צריכה לקבל קדימות ולהינתן לפני שההליכים נמשכים, ולכן לא היה מקום להפנות את הצדדים לגישור נפרד לפני ההכרעה בבקשת המחיקה.

תחום: תובענות ייצוגיות (בקשות אישור מקבילות, סעיף 7 לחוק)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: ע"א 36416-10-25 טואיטו נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (28.5.2026); כב' השופט עופר גרוסקופף, כב' השופט אלכס שטיין וכב' השופט יחיאל כשר.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.