האם אפשר לחייב בעל דירה בפינוי ובינוי לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי?

כן, לפחות כאשר בעל הדירה אינו כופר בכך שהתחייב לחתום. במקרה שנדון הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, כבר בשלב הסעד הזמני, לבעלת דירה בפרויקט פינוי ובינוי לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי, וקבע שאם לא תחתום יוסמך עורך דין מטעם היזמית לחתום במקומה. בית המשפט העליון דחה ביום 20 באוקטובר 2026 את ערעורה על ההוצאות שהוטלו עליה בשל התנהלותה.

קרא עוד

הרקע: בעלת דירה שעיכבה את מימון הפרויקט

חברה יזמית מקדמת פרויקט פינוי ובינוי בתל אביב, ולצורך זה נחתם הסכם בינה לבין בעלי הזכויות במתחם. המערערת, אחת מבעלי הזכויות, הסכימה לחתום על ההסכם בעקבות תביעה קודמת שהגישו נגדה בעלי זכויות אחרים (ת"א 68253-07-23).

היזמית ונציגי בעלי הזכויות תבעו את אכיפת ההסכם בטענה שהמערערת מסרבת לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי הדרושים למימון הפרויקט, וביקשו צו עשה זמני בשל הנזק הכבד שבעיכוב. ביום 17.5.2026 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. הוא ציין שהמערערת אינה כופרת בהתחייבותה לחתום, ושמאזן הנוחות נוטה לטובת הצו, משום שמן העבר השני ממתינים לקידום הפרויקט 90 דיירים בקירוב. המערערת חויבה לחתום על הסכם הליווי ובהוצאות של 15,000 ש"ח.

בקשת רשות ערעור שהגישה נדחתה ביום 31.5.2026 בידי השופטת ג' כנפי-שטייניץ (רע"א 66028-05-26). בקשה נוספת בעניין ההוצאות נדחתה ביום 3.6.2026, משום שלפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, אין רשות ערעור על החלטה בעניין הוצאות; טענותיה בנושא נשמרו לערעור על פסק הדין הסופי. ביום 16.6.2026 הודיעה היזמית שהמערערת חתמה, והתביעה נמחקה. ביום 11.10.2026 הוגש הערעור, שכוון בפועל רק נגד חיוב ההוצאות.

מה קבע בית המשפט על ההוצאות ועל התנהלות בעלת הדירה

את פסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק-ארז. הערעור נדחה בלי שהמשיבים נדרשו להשיב, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:

• לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות, וערכאת הערעור מתערבת בו רק במקרים נדירים וחריגים. לפי פסק הדין, המקרה הזה אינו כזה "אף לא בקירוב".

• התנהלות הצדדים היא אחד השיקולים בפסיקת הוצאות. בית המשפט המחוזי ציין שהמערערת טענה שחתמה על ההסכם תחת לחץ ואיומים, אף שחתמה בעקבות החלטה שיפוטית, ושנמנעה מלחתום על המסמכים בלי כל טענה עניינית ואף סירבה לעיין בהם חרף פניות חוזרות.

• גם בהחלטה בבקשת רשות הערעור נכתב שהמערערת "...שוקטת על שמריה חודשים ארוכים, מתעלמת מפניות קונקרטיות לחתום על מסמכי הליווי, ומעלה טענות נעדרות בסיס עובדתי בניסיון לדחות את הקץ".

חשוב לדייק: בערעור הזה לא נבחנה מחדש השאלה אם נכון היה לתת את צו העשה, שכן הערעור כוון רק נגד ההוצאות. בשל התוצאה לא נדרשו השופטים לבקשה להגשת ראיה חסויה ולבקשה לעיכוב ביצוע. נקבע שלטענות המערערת לא נמצא כל יסוד, ושההימנעות מפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה היא "הרבה לפנים משורת הדין".

המשמעות המעשית לבעלי דירות ולנציגויות במתחם

בפרויקט פינוי ובינוי, החתימה על מסמכי הליווי הבנקאי היא תנאי לקבלת המימון, ועיכוב בה משפיע על כל בעלי הדירות במתחם. במקרה הזה בית המשפט לא המתין לסוף ההליך: הוא נתן צו עשה זמני, שקל את מאזן הנוחות ואת מספר הדיירים הממתינים, וקבע מנגנון של חתימה בידי עורך דין אם בעלת הדירה תמשיך לסרב.

מנגד, בעל דירה שחתם על ההסכם ומסרב לחתום על המסמכים בלי טענה עניינית חושף את עצמו לחיוב בהוצאות, ולפי פסק הדין ערכאת הערעור תתערב בחיוב כזה רק במקרים חריגים. בעלי דירות ונציגויות שנתקלים בסירוב כזה, וגם בעל דירה שמתלבט אם לחתום על מסמכי ליווי, יכולים לפנות אל עו"ד ראובן ביטון, המייצג בעלי זכויות בעסקאות מקרקעין ובפרויקטים של פינוי ובינוי.

ראו גם: איחור במסירת דירה כשהקבלן קרס: האם הרוכשים זכאים לפיצוי?

שאלות נפוצות

מה קורה אם בעל הדירה לא חותם גם אחרי שניתן צו?

במקרה זה קבע בית המשפט המחוזי שאם בעלת הדירה לא תחתום על הסכם הליווי הבנקאי, יוסמך עורך דין מטעם היזמית לחתום במקומה. בסופו של דבר היא חתמה, והתביעה נמחקה ביום 16.6.2026.

אפשר לערער מיד על הוצאות שנפסקו בהחלטה על סעד זמני?

לא בבקשת רשות ערעור. לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, לא תינתן רשות ערעור בהחלטה שעניינה הוצאות, והטענות נשמרות לערעור על פסק הדין שיינתן בתום ההליך.

למה נדחה הערעור על ההוצאות?

משום שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות, והתנהלות הצדדים היא אחד השיקולים. בית המשפט העליון לא מצא במקרה זה עילה חריגה להתערבות.

תחום: פינוי ובינוי (סירוב בעל דירה לחתום על מסמכי ליווי בנקאי, צו עשה זמני והוצאות)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: ע"א 27483-10-26 מרי אהרון נ' ענב יזום - לה גווארדיה (20.10.2026); כב' השופטת דפנה ברק-ארז, כב' השופט יחיאל כשר וכב' השופטת רות רונן.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.