עזיבת מקום עבודה באמצע ישיבה: מתי זו התפטרות ומתי פיטורים?

בית הדין הארצי לעבודה קבע שעובד שעזב ישיבת עבודה בעקבות עימות עם המנכ"ל, ובימים שלאחר מכן הודיע שהוא חולה, לא התפטר אלא פוטר. הכלל: מעשיו של העובד הם שקובעים אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, ולא האופן שבו המעסיק בוחר לפרש אותם.

קרא עוד

הרקע: ישיבה שהסתיימה במילה "לך"

העובד הועסק בחברה לשירותי תוכנה וחומרה מספטמבר 2019. הוא התחיל לעבוד כסטודנט בשכר שעתי, ובאוקטובר 2021, לקראת סיום לימודי התואר, עבר להעסקה בהיקף משרה מלאה ובשכר גבוה יותר. שכרו האחרון עמד על 104 שקלים לשעה.

לטענת העובד, ב־17 בנובמבר 2021 תקף אותו המנכ"ל מילולית, והוא אמר לסמנכ"לית שלא יוכל להמשיך לעבוד אם היחס הזה יחזור על עצמו. ב־5 בדצמבר 2021, לגרסתו, המנכ"ל שוב צרח עליו בישיבת עבודה; הוא השיב שאינו מוכן לעבוד בתנאים כאלה, המנכ"ל אמר לו "לך", והוא עזב את המשרד ולא חזר. לגרסת החברה, העובד לא הגיע מלכתחילה לישיבה חשובה, הוזעק אליה ועזב אותה לאחר שנמתחה עליו ביקורת. שני הצדדים הסכימו שהמילה "לך" כשלעצמה אינה הודעת פיטורים.

ב־6 בדצמבר העובד לא יצר קשר. ב־7 בדצמבר שלחה לו הסמנכ"לית מכתב שבו נכתב כי "החלטת על דעת עצמך לנטוש את משרתך ללא כל הודעה מוקדמת". למחרת השיב העובד שהלך משום שהמנכ"ל אמר לו ללכת, שהוא בימי מחלה, וכי "בשום מקום לא אמרתי את המילה 'מתפטר'". התכתובת נמשכה עד 16 בדצמבר 2021, אז כתבה הסמנכ"לית כי "למעשה הסתיימו יחסי עובד ומעביד לאור נטישתך". העובד קיבל אישורי מחלה לימים שלאחר העזיבה, אך בזמן אמת העביר לחברה רק את האישור לשלושת הימים הראשונים.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע שהעובד גמר בדעתו לעזוב ושהחברה "בצדק הסיקה" שזנח את עבודתו, ודחה את תביעתו. גם התביעה שכנגד של החברה נדחתה. העובד ערער.

מה קבע בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי קיבל את הערעור בחלקו. בשאלת הפיטורים הסכימו כל חברי המותב; בשאלת הסעדים הנוספים הוכרע העניין בדעת רוב של שלושת השופטים, מול דעתם החולקת של שני נציגי הציבור.

• הכלל: "כלל הוא מימים ימימה שמעשיו של המפוטר או המתפטר הם הקובעים אם במעשה של פיטורים מדובר או התפטרות, ולא הדרך שבה רואה הצד השני את המעשה."

• העובד הבהיר בהזדמנות הראשונה שלא התפטר ושהוא נעדר בגלל מחלה. החברה, לעומת זאת, "נמנעה מלברר את סיבת ההיעדרות", שלחה יומיים לאחר העזיבה מכתב שנוסח לאחר שכבר הסתייעה בייעוץ משפטי, ובהמשך, אף שקיבלה אישורי מחלה לחלק מהתקופה, הודיעה שיחסי העבודה הסתיימו.

• לכן החברה היא שהביאה לסיום יחסי העבודה, ומכתבה מ־16 בדצמבר 2021 הוא מעשה הפיטורים, שנכנס לתוקף מיד.

• עם זאת, משום ששני הצדדים הבינו שהיחסים מוצו ואף אחד מהם לא ביקש לחדש את העבודה, נקבע שאין לחייב את החברה בפיצוי על פיטורים שלא כדין או בתשלום חלף הודעה מוקדמת.

נציגת הציבור מטעם המעסיקים סברה שאין להסיק כאן הסכמה לסיום העבודה, ולכן יש לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת; פיצוי על פיטורים בלי שימוע לא הייתה פוסקת, משום שהתנהגות העובד תרמה למצב שנוצר. נציג הציבור מטעם העובדים הצטרף לעמדתה, וסבר שיש לפסוק גם פיצוי על פיטורים שלא כדין.

תוצאה: החברה חויבה לשלם לעובד בתוך 30 ימים השלמת פיצויי פיטורים בסך 5,962 שקלים (בשיעור 28%, משום שהופרשו עבורו כספים להסדר פנסיוני מתחילת עבודתו) ודמי מחלה בסך 1,248 שקלים, בתוספת ריבית כחוק מ־16 בדצמבר 2021. לא נפסקו הוצאות.

המשמעות המעשית למעסיקים ולעובדים

למעסיקים: עובד שיצא באמצע יום ולא חזר אינו בהכרח עובד שהתפטר. לפני ששולחים לו מכתב על "נטישת משרה" כדאי לברר מה קרה ומדוע הוא נעדר. מכתב שנשלח בלי בירור כזה, ובמיוחד כשמגיעים אישורי מחלה, עלול להתפרש בדיעבד כמעשה פיטורים.

לעובדים: מי שעוזב אחרי עימות ואינו מתכוון להתפטר, כדאי שיבהיר זאת בכתב מוקדם ככל האפשר ויעביר אישורי מחלה בזמן. בתיק הזה ההבהרה המיידית שלא התפטר עמדה לזכות העובד, ואילו אישורי המחלה שלא הועברו במועד שימשו את בית הדין האזורי כנגדו.

בתיקי סיום יחסי עבודה שבהם מתעוררות מחלוקות מסוג זה, עו"ד ראובן ביטון מייצג עובדים ומעסיקים בבדיקת הנסיבות, בניהול המשא ומתן ובהגשת התביעה.

ראו גם: ייצוג בתביעות עבודה ובמחלוקות על סיום העסקה

שאלות נפוצות

עובד עזב את המשרד באמצע יום ולא חזר: האם זו התפטרות?

לא בהכרח. לפי פסק הדין, מעשיו של העובד הם שקובעים. אם העובד הבהיר שלא התפטר ומסר שהוא חולה, והמעסיק הוא שהודיע על סיום היחסים, ייתכן שייקבע שהמעסיק פיטר אותו.

ממתי נכנסים לתוקף פיטורים במצב כזה?

בתיק זה נקבע שהפיטורים נכנסו לתוקף ב־16 בדצמבר 2021, היום שבו הודיעה החברה שיחסי העבודה הסתיימו.

האם עובד שפוטר זכאי לחלף הודעה מוקדמת?

ככלל כן. בתיק זה, משום ששני הצדדים הבינו שהיחסים מוצו ואיש מהם לא ביקש להמשיך, דעת הרוב לא פסקה חלף הודעה מוקדמת. נציגי הציבור חלקו על כך.

האם על המעסיק לברר את סיבת ההיעדרות לפני שהוא קובע שהעובד התפטר?

בית הדין זקף לחובת החברה את העובדה שהיא "נמנעה מלברר את סיבת ההיעדרות" ושלחה, יומיים לאחר העזיבה, מכתב שנוסח לאחר שכבר הסתייעה בייעוץ משפטי. נתונים אלה תמכו במסקנה שהחברה היא שהביאה לסיום העבודה.

תחום: דיני עבודה (פיטורים, התפטרות, פיצויי פיטורים, סיום יחסי עבודה)

ערכאה: בית הדין הארצי לעבודה

מקורות: ע"ע (ארצי) 51482-11-24 סרוסי נ' אלבטרוניקס בע"מ (4.12.2025); כב' השופט רועי פוליאק, כב' השופט דורי ספיבק, כב' השופט עמיצור איתם; נציג ציבור (עובדים) מר שמואל ציגלר, נציגת ציבור (מעסיקים) גב' פפי יקירביץ'.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.