מה קורה כאשר חייב תובע שוב את הנושה על עיקולים בהוצאה לפועל?

בית המשפט העליון קבע שחייב שכבר העלה בהליך קודם טענות נגד עיקולים בהוצאה לפועל ונגד הליכי הגבייה, אינו יכול להגיש על אותה מסכת עובדות תביעה נוספת נגד מי שפתח נגדו את התיק. תביעה כזו נדחית על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק עילה, גם אם בתביעה החדשה נוספו פרטים שלא נכללו בקודמת.

קרא עוד

הרקע: שטר משנת 2004 וכ־400 עיקולים

בשנת 2011 פתחה איגמה ניהול ומסחר בע"מ תיק בהוצאה לפועל נגד פלג מידן, שעניינו בעיקר ביצוע שטר שנמשך בשנת 2004. במסגרת התיק הוטלו עליו הגבלות שונות, ולטענתו גם כ־400 עיקולים. בשנת 2020 הגיש התנגדות לביצוע השטר, והדיון בה הועבר לבית משפט השלום. לצד ההתנגדות הגיש תביעה שכנגד על סך 75,000 ש"ח, ובה טען שאישור המסירה של האזהרה זויף, שהליכי הגבייה ננקטו נגדו בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ושהעיקולים עצמם הם "לשון הרע" לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

ביום 7 בדצמבר 2022 דחה בית משפט השלום את שתי התביעות: גם את תביעת איגמה לביצוע השטר וגם את התביעה שכנגד. נקבע שאין יסוד עובדתי לטענת הזיוף, ונדחו טענותיו לנזקים שנגרמו לו מהליכי הגבייה. הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נמחק ביום 2 בספטמבר 2024, משום שלא הפקיד ערבון כנדרש.

עוד בטרם נמחק הערעור, בפברואר 2024, הגיש מידן תביעה כספית חדשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. לטענתו, משנדחתה התביעה לביצוע השטר, העיקולים הוטלו שלא כדין, וכל אחד מהם הוא לשון הרע שמזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק. ביום 28 בנובמבר 2024 דחתה השופטת ג' לוין את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק עילה, והוא ערער לבית המשפט העליון בלי ייצוג.

מה קבע בית המשפט על תביעה חוזרת בגלל עיקולים

השופטת יעל וילנר כתבה את פסק הדין, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. הערעור נדחה בלי שהתבקשה תשובה מהמשיבה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ההכרעה נשענה על כמה קביעות:

• כלל השתק העילה מונע מבעל דין לחזור ולהתדיין עם אותו יריב בעילה שכבר הוכרעה. הוא נועד למנוע הטרדה של הצד שכנגד, הכרעות סותרות ועומס מיותר על מערכת המשפט.

• תובע נדרש לרכז את כל טענותיו ואת כל הסעדים שהוא מבקש בהליך אחד. בלי היתר לפיצול סעדים, רואים בו כמי שמיצה את עילת התביעה.

• זהות העילות נבחנת בדרך מרחיבה: די בכך שהתשתית הבסיסית של שתי התביעות דומה, אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בקודמת.

• שני ההליכים שנקט מידן עוסקים בעיקרם באותו עניין: הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו והטענה שנוהלו שלא כדין וגרמו לו נזקים. הטענה שהעיקולים הם לשון הרע, עיקר התביעה החדשה, כבר נטענה בתביעה שכנגד.

• מידן לא טען שבהליך הקודם ניתן לו היתר לפיצול סעדים.

הערעור נדחה, ועמו נדחו גם בקשות נוספות שהגיש, ובהן בקשה לשלול את רישיונותיהם של עורכי הדין המעורבים ובקשה לעכב את ביצוע ההוצאות שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי. משלא התבקשה תשובה, לא ניתן צו להוצאות בערעור.

המשמעות המעשית לזוכים בתיקי הוצאה לפועל

לצד התנגדות לביצוע, חייבים מגישים לעיתים תביעה נגד הזוכה על נזקים שנגרמו להם מהליכי הגבייה. פסק הדין מבהיר שמשהוכרעה תביעה כזו, החייב אינו יכול לפתוח חזית חדשה על אותן עובדות, גם כשהוא מציג אותן בלבוש משפטי אחר, כמו הטענה שכל עיקול הוא לשון הרע בפני עצמו. כך גם כאשר באותו הליך נדחתה התביעה לביצוע השטר, כפי שקרה כאן.

הכלל חל על כל תובע, ולכן גם זוכה שמגיש תביעה נדרש לרכז בה את כל טענותיו, או לבקש היתר לפיצול סעדים. בתיקי הוצאה לפועל ובתביעות שחייבים מגישים בעקבות הליכי הגבייה, עו"ד ראובן ביטון מייצג זוכים משלב פתיחת התיק ועד ההכרעה בבית המשפט.

ראו גם: באיזה בית משפט תידון התנגדות לביצוע תביעה בהוצאה לפועל?

שאלות נפוצות

האם עיקול בהוצאה לפועל יכול להיחשב לשון הרע?

פסק הדין לא הכריע בשאלה זו לגופה. התביעה נדחתה משום שאותה טענה כבר נטענה בתביעה שכנגד בהליך הקודם, ולכן חל עליה השתק עילה.

איך תובע שומר לעצמו את האפשרות לתבוע סעד נוסף בהמשך?

לפי פסק הדין, בלי היתר לפיצול סעדים רואים את התובע כמי שמיצה את עילת התביעה בהליך הראשון. מי שלא קיבל היתר כזה צריך לרכז את כל הסעדים בתביעה אחת.

למה נדחה הערעור בלי שהמשיבה התבקשה להשיב?

בית המשפט העליון מצא שבית המשפט המחוזי צדק בקביעותיו ושאין מקום להתערב בפסק דינו, ודחה את הערעור לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. משום כך גם לא ניתן צו להוצאות.

תחום: הוצאה לפועל (תביעה חוזרת של חייב על עיקולים, מעשה בית דין והשתק עילה)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: ע"א 2340-12-24 פלג מידן נ' איגמה ניהול ומסחר בע"מ (9.2.2025); כב' השופטת יעל וילנר, כב' השופט עופר גרוסקופף וכב' השופט חאלד כבוב.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.