האם אפשר לסלק על הסף תביעת השתקה בלשון הרע?

כן, ולפי דעת הרוב בבית המשפט העליון אין לבית המשפט להירתע מכך כאשר התביעה מזוהה ככזו. תביעת השתקה היא שימוש לרעה בהליכי משפט, ולכן אפשר למחוק אותה על הסף גם כשיש בה עילה. כשאי אפשר לזהות אותה כבר בפתח ההליך, התובע עלול לשלם בסופו הוצאות גבוהות במיוחד, שעשויות להגיע עד לסכום שתבע.

קרא עוד

הרקע: קבוצת פייסבוק, נחל ותביעה על 2,500,000 ש"ח

קיבוץ ניר דוד ונתנאל וקנין, תושב בית שאן, חלוקים בוויכוח ציבורי על זכות הגישה לנחל האסי, שעובר בשטח הקיבוץ. וקנין מנהל קבוצת פייסבוק בשם "משחררים את האסי", שחברים בה למעלה מ־20,000 איש. לפי תיאור בית המשפט, בקבוצה נכתבו דברים חריפים כלפי הקיבוץ, וגם וקנין עצמו מתח עליו ביקורת קשה.

ביום 17 בנובמבר 2020 שלח בא כוח הקיבוץ לוקנין מכתב, ובו דרש למחוק את הפרסומים ואת הקבוצה, לפרסם התנצלות ולשלם פיצוי של 2,500,000 ש"ח. ביום 11 במאי 2021 הגיש הקיבוץ תביעה על אותו סכום. בתביעה פורטו 77 פרסומים שלטענת הקיבוץ וקנין אחראי להם; כ־70 מהם נכתבו בידי חברים אחרים בקבוצה. לצד לשון הרע נטען גם להסגת גבול ולמטרדים.

ביום 8 ביולי 2021, עוד לפני שהגיש כתב הגנה, ביקש וקנין לסלק את התביעה על הסף, בטענה שזו תביעת השתקה שנועדה להרתיע אותו ופעילים אחרים מפעילות ציבורית. בית משפט השלום דחה את הבקשה ביום 3 באוקטובר 2023, משום שנדרש בירור עובדתי, ובית המשפט המחוזי דחה ביום 31 בינואר 2024 את בקשת רשות הערעור.

מה קבע בית המשפט העליון על תביעות השתקה

דעת הרוב קבעה הלכה בשאלה, שעד אז טרם נדונה בהרחבה בפסיקה:

• הסימנים לתביעת השתקה אינם תנאים מצטברים: פערי כוחות בין הצדדים; עילה חסרת יסוד או גבולית; פיצוי מופרז ונטול בסיס; בחירה בעייתית של נתבע, למשל מנהל קבוצה במקום מי שכתב את הפרסום, בלי הסבר משכנע; ויכוח בנושא שעשוי לעורר עניין ציבורי; ומכלול התנהלות התובע.

• תביעת השתקה היא מקרה מובהק של שימוש לרעה בהליכי משפט, האסור לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לשימוש כזה שתי תגובות אפשריות: מחיקת כתב הטענות לפי תקנה 42, או חיוב בהוצאות לפי תקנה 151(ג).

• כדי למחוק תביעה בשל שימוש לרעה, אין צורך שתהיה חסרת עילה. מחיקה גם אינה שוללת את הזכויות המהותיות של התובע, שיכול להגיש תביעה חדשה.

• כשבקשת סילוק מוגשת, יש שלוש אפשרויות: תביעת השתקה מובהקת תימחק, והתובע יחויב בהוצאות בשיעור גבוה מהרגיל; בקשה חסרת שחר תידחה; ובמקרה ביניים בית המשפט יתריע בפני התובע שבסוף ההליך הוא עלול להיות מחויב בהוצאות שעשויות להגיע עד לסכום שתבע, והתובע יחליט אם להמשיך.

התביעה נגד וקנין סווגה כמקרה ביניים. בית המשפט דחה את הערעור וביטל את עיכוב ההליכים, אך הבהיר שאם הקיבוץ ימשיך ויימצא בסוף הבירור שמדובר בתביעת השתקה, יהיה מקום לחייב אותו בהוצאות גבוהות, שעשויות להגיע עד לסכום התביעה. לקיבוץ ניתנה גם אפשרות להפחית את סכום התביעה. כל צד נשא בהוצאותיו.

דעת המיעוט סברה שעל פניו אין כאן תביעת השתקה, בשל אופי הפרסומים והמעשים שיוחסו לוקנין ובשל העילות של הסגת גבול ומטרדים, ולכן לא היה מקום לדיון הרחב. לפי עמדה זו התרופה הראויה היא הוצאות ריאליות ואף מעבר להן, אך לא הוצאות שנגזרות מסכום התביעה, משום שאלה עלולות להרתיע יתר על המידה גם תובע שתבע בתום לב.

המשמעות המעשית לנתבעים ולתובעים בתביעות לשון הרע

מי שנתבע על ביקורת שהשמיע בוויכוח ציבורי יכול לבקש כבר בתחילת ההליך למחוק את התביעה על הסף כשימוש לרעה בהליכי משפט. גם אם הבקשה לא תתקבל מיד, דעת הרוב נועדה לקרב בין הסיכונים של שני הצדדים. מנגד, מי שתובע בגין פרסום פוגע צריך להקפיד על סכום תביעה שיש לו בסיס, ולשקול את בחירת הנתבעים: תביעה נגד מנהל קבוצה בלבד, במקום נגד מי שכתבו את הפרסומים ובלי הצדקה מספקת, עשויה להיחשב סימן להשתקה.

מי שקיבל מכתב התראה או כתב תביעה בגין פרסום ברשת, או ששוקל לתבוע בעצמו, ימצא כתובת אצל עו"ד ראובן ביטון, שמלווה תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, החל ממכתב ההתראה הראשון ועד לפסק הדין.

ראו גם: האם תאגיד יכול לתבוע פיצוי על נזק לא ממוני בתביעת לשון הרע?

שאלות נפוצות

מהי תביעת השתקה?

תביעה שמטרתה העיקרית אינה הסעד שנתבע בה, אלא הרתעת הנתבע ואחרים מהשתתפות בדיון ציבורי באמצעות מחירו של ההליך עצמו. לרוב היא מוגשת לפי חוק איסור לשון הרע, אך גם עילות אחרות משמשות לכך.

האם תביעה שיש בה עילה יכולה להימחק על הסף?

כן. לפי דעת הרוב, תקנה 42 מאפשרת למחוק כתב טענות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט גם כשהוא מגלה עילה. התובע יכול לחזור ולהגיש תביעה חדשה, תוך תשלום אגרה מחדש.

כמה הוצאות עלול לשלם מי שהגיש תביעת השתקה?

לפי דעת הרוב, כשמתברר בסוף ההליך שזו תביעת השתקה, ההוצאות יהיו גבוהות במיוחד ויעמדו ככלל ביחס ישיר לסכום שנתבע, ולעיתים אף יהיו זהות לו. דעת המיעוט התנגדה לקשר הזה לסכום התביעה.

תחום: לשון הרע (תביעת השתקה, סילוק על הסף, שימוש לרעה בהליכי משפט)

ערכאה: בית המשפט העליון

מקורות: רע"א 1954/24 נתנאל וקנין נ' קיבוץ ניר דוד אגודה שיתופית (7.1.2025); כב' ממלא מקום הנשיא יצחק עמית, כב' השופט נעם סולברג וכב' השופט אלכס שטיין.

האמור הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו בלא בדיקת פרטי המקרה.